השפה הערבית היא מקרה טיפוסי של דיגלוסיה שכולל שימוש בשתי צורות שונות של השפה; מדוברת וספרותית. מעט מחקרים נערכו בקרב ילדים דוברי ערבית עם אוטיזם. מחקרים בשפות שונות שבדקו רכישה לקסיקלית אצל ילדים עם אוטיזם, הראו יכולות הבנה והבעה טובות ולקויים בתחומי שפה אחרים כמו התחביר(Kjelgaard & Tager-Flusberg ,2001).
המחקר הנוכחי בחן את ההבדלים הכמותיים והאיכותניים בידע הלקסיקלי אצל שתי קבוצות ילדים בני 5-10 עם וללא אוטיזם: 39 ילדים עם אוטיזם וקבוצת ביקורת של 72 ילדים עם התפתחות שפה טיפוסית. שתי הקבוצות הותאמו בגיל ורמת משכל לא מילולית. בנוסף, הועבר מבחן ADOS-2 לאימות חומרת הלקות אצל הילדים עם אוטיזם. המחקר כלל שימוש בארבע מטלות זיהוי ושיום שמות-עצם ופעלים ומטרתו הייתה להעריך ידע לקסיקלי ובדיקת השפעת המרחק הלקסיקו-פונולוגי בין שתי הצורות של השפה (מדוברת וספרותית). המטלות בדקו ערבית מדוברת והן כללו 60 פריטים לקסיקליים (30 שמות-עצם ו-30 פעלים) השונים במרחק הלקסיקו-פונולוגי בין הצורה המדוברת והספרותית: זהים בין שתי צורות השפה, חופפים חלקית וייחודיים לשפה המדוברת ( .(Saiegh-Haddad & Spolsky, 2014
שתי הקבוצות הראו שימוש דומה בשפה הספרותית והמדוברת, עם נטייה בולטת לשיום בצורה בה נדרשו לשיים (השפה המדוברת). נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות רק במטלת שיום פעלים, ילדים עם התפתחות שפה טיפוסית הראו ביצוע יותר גבוה בהשוואה לילדים עם אוטיזם. ניתוח הטעויות הראה שילדים עם התפתחות שפה טיפוסית עשו בעיקר טעויות סמנטיות, לעומת ילדים עם אוטיזם שהראו שימוש גדול יותר בפועל כללי + שם עצם, ובפעלים לא קשורים. ממצא זה תומך בהנחה שלילדים עם אוטיזם יש קשרים חלשים יותר בלקסיקון המנטלי בהשוואה לילדים עם התפתחות שפה טיפוסית ( .(Henderson et al, 2014
לממצאי המחקר השלכות קליניות על תהליך ההערכה של ידע לקסיקלי ובניית תוכנית התערבות מותאמת. הפער בהפקת פעלים יכול להוות מדד רגיש לאבחון קשיים ממוקדים ברכישת ידע לקסיקלי אצל ילדים עם אוטיזם ולקביעת מטרות טיפוליות בתחום זה.
Henderson, L., Powell, A., Gareth Gaskell, M. and Norbury, C. (2014), Learning and consolidation of new spoken words in autism spectrum disorder. Developmental Science, 17, 858-871.
Kjelgaard, M. M., & Tager-Flusberg, H. (2001). An investigation of language impairment in autism: Implications for genetic subgroups. Language and cognitive processes, 16(2-3), 287-308.
Saiegh-Haddad, E. & Spolsky, B. (2014). Acquiring Literacy in Diglossic Context: Problems and Prospects. Handbook of Arabic Literacy. Israel