לשון המאזניים – יחסי הגומלין בין מערכת הפה והמערכת הנוירומוסקולרית

אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית, תזונה בריאה, שינה מספקת וחיי חברה, יכול למנוע החמרתן של תופעות פיזיולוגיות שונות המתפתחות בגיל השלישי. כל אלה משפרים את הסיכויים להתמודד עם פגעי ההזדקנות, עם השינויים הפיזיים המתפתחים לאיטם והתסמינים הנלווים למחלות השונות המופיעות עם הזמן.

פעילות גופנית דורשת התייחסות מיוחדת בגיל השלישי בעיקר בגלל חולשת השרירים והקשיים התפקודיים המאפיינים תקופה זאת של החיים. מקובל לכן להשתמש בעזרים שונים כמו מידרסים כדי לשפר את טווח התנועה, לשמור על הגוף ולמנוע נזקים למערכת הנוירו-מוסקולרית. ככל שמערכת זאת מתפקדת באופן יעיל יותר, תתאפשר יציבה טובה יותר ותנועתיות נכונה יותר להתעמלות, ריקוד, הליכה או אפילו לביצוע פעולות יומיומיות פשוטות.

הגישה הטיפולית כיום בישראל לתפקוד המערכת הנוירומוסקולרית אינה כוללת התייחסות לתפקוד מערכת הפה. גישה זו מתעלמת מהתמיכה שהפה נותן לכלל הגוף מבחינה אורתופדית ומבחינה נוירולוגית, בין אם מדובר בשיניים או בלשון. בכך נמנעת האפשרות לפטור את המטופל מכאבי ראש וגב או קשיים תפקודיים אחרים, כמו גם האפשרות לתת טיפול תומך לחולי פיברומיאלגיה, פרקינסון וכדומה, על ידי טיפול דווקא במערכת הפה.

לקלינאי התקשורת יש תפקיד חשוב במערך הטיפולי של בני הגיל השלישי. ההבנה שבמיוחד במנוחה מפעולות שונות כמו דיבור ואכילה, מערכת הפה משרתת אותנו מבחינה אורטופדית ונוירולוגית, פותחת לנו אפיק חדש לטיפול ועזרה. עבודה עם קלינאי התקשורת יכולה לשפר את תפקודו של המבוגר לא רק בהקשר של הפה עצמו אלא של הגוף כולו.

תחום רפואי שהוא עדיין חדש בישראל בשם פוסטורולוגיה, (אסכולת היציבה) עוסק בהשפעת תיפקוד האברים השונים על היציבה, כולל מערכת הפה על כל חלקיה. בהרצאה נדבר על מערכת הפה ויחסי הגומלין שלה עם מערכת היציבה, ועל חלקה של קלינאית התקשורת בפתרון בעיות נוירומוסקולריות שונות כחלק מהמערך הטיפולי הנרחב במטופלים בני הגיל השלישי.