התנהגויות ותגובות פוסט-טראומטיות יכולות לבלבל ולהקשות על הטיפול של קלינאי התקשורת בילד ומשפחתו. הילדים שאנחנו רואים נמצאים בסיכון למצבי דחק אפילו "רק" בשל הקשיים שמביאים אותם אלינו, ומרבית קלינאי התקשורת נתקלים ועובדים עם ילדים שעברו טראומה ו/או שפגיעים במיוחד למצבי מתח ומצוקה. לכן חשוב מאוד שאנחנו כקלינאי תקשורת נבין את המציאות של השפעת מצבי דחק על שפה ותקשורת בילדים, וכיצד היא באה לידי ביטוי במה שאנחנו רואים קלינית. תובנות אלה יכולות לסייע לנו בזיהוי ומזעור של תגובות פוסט טראומטיות, לעזור לנו להכיל את ההתנהגויות והתגובות של הילד ומשפחתו, ולהשפיע על הטיפול ותוצאותיו (Yehuda, 2016). בחלק זה של הסימפוזיון נציג מקרה של טראומה התפתחותית בילדה עם פגות, חיך שסוע, איחור שפה, וקשיי קשב ולמידה. תיאור המקרה לאורכו ישמש כרקע להתמקדות במאפיינים שכיחים של שפה ותקשורת בילדים שעברו טראומה, מה ולמה אנחנו עשויים לראות בקליניקה עם ילדים אלה, ולאילו נקודות טיפוליות באבחון, אנמנזה, וטיפול חשוב במיוחד שנשים לב (Brown, 2003, Gaensbauer, 2011). נשתף בדוגמאות ספציפיות להתערבות טיפולית במאפייני שפה ותקשורת של ילדים שעברו טראומה, המלצות להורים, תיווך עם בעלי מקצוע אחרים, דרכים להבנת כל התנהגות כתקשורת, ורעיונות להתאמת טיפול של קלינאי תקשורת לילדים ולמשפחותיהם המתמודדות עם מציאות של "התחלות קשות" ומתחים מתמשכים וחדשים (לדוגמא, מגפת הקורונה, קשיים כלכליים, וקשיי משפחה).