הקרנות לאיזור הראש והצוואר יכולות לפגוע בתפקוד הדיבור, הנשימה, הבליעה ועוד עקב יצירת רקמת צלקת (פיברוזיס). אנו משערים שחומרת הקושי בבליעה של המטופל קשורה לדרגת הפיברוזיס הצווארי. במחקר זה אנו מעריכים את הקשר בין השניים.
זהו מחקר חתך בו נבדקים עם קשיי בליעה ושעברה לפחות שנה מאז שעברו הקרנות עקב סרטן ראש צוואר הושוו לנבדקים עם קשיי בליעה ללא היסטוריה של הקרנות. כל המשתתפים במחקר עברו באותו יום שיקוף בליעה, סונר צוואר ובדיקה גופנית. בשיקוף הבליעה נמדדו מידת ההתכווצות של הלוע ו- penetration aspiration scale (PAS)., בסונר צוואר נמדדה עובי הפציה של שריר ה- sternocleidomastoid (SCM) בגובה סחוס הקריקואיד משני הצדדים. בנוסף הוערכה יכולת סיבוב הראש לכל צד.
18 נבדקים עם היסטוריה של הקרנות השוו ל-8 נבדקים בקבוצת הביקורת. הגיל ההמוצע של הנבדקים היה 66 שנים ((±10. הפציה של שריר ה- SCM בקרב נבדקים עם היסטוריה של הקרנות הייתה דקה יותר לעומת נבדקים בקבוצת הביקורת (0.26 Vs. 0.48 mm, p < .05). מטופלים עם פציה דקה נטו יותר לסבול מאספירציות, התכווצות לוע חלשה והגבלה בסיבוב הראש. (p < .05)
לסיכום הנתונים מראים כי פיברוזיס של הצוואר קשור לבעיות בבליעה בקרב מטופלים עם היסטוריה של הקרנות לאיזור הראש והצוואר.