"ספר לי סיפור": נרטיב אישי של ילדים ישראלים דוברי עברית וניו-זילנדים דוברי אנגלית

רקע: רוב האבחונים להערכת היכולת הנרטיבית יועדו להערכת נרטיב המופק על-פי רצף תמונות נתון. בסיפור כזה העלילה ניתנת מראש אולם, המספר צריך להבין את העלילה הנתונה. סוג אחר של נרטיב הוא כאשר המספר בונה בעצמו עלילה. במחקר הנוכחי נעשה שימוש בפרוטוקול שנבנה במסגרת פרויקט בין-לאומי (CLC-IALP) שמיועד להערכה של סיפורים אישיים (אוטוביוגרפים) שסופרו כתגובה לבקשה ספציפית כגון: " ספר לי על זמן בו הרגשת גאה בעצמך". נרטיב אישי הינו מרכיב בסיסי באינטראקציות חברתיות ובהגדרת העצמי, ויכול להשתנות בין תרבויות, ובין המינים. המחקר הנוכחי הינו חלק מהפרויקט הבין-לאומי שתוכנן להשוות בין סיפורים אוטוביוגרפיים של ילדים (בנים ובנות) משפות ותרבויות שונות. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להשוות סיפורים אישיים שסיפרו ילדים ישראלים דוברי עברית לסיפורים שסופרו על-ידי ילדים ניו-זילנדים דוברי אנגלית, תואמי גיל ומגדר. ההשערה הייתה שלתרבות-שפה ולמגדר תהיה השפעה על הנרטיבים שיופקו.

שיטה: עשרים ילדים ישראלים בני עשר שנים, עשרה בנים ו עשר בנות, דובבו לספר ששה נרטיבים אישיים. הנרטיבים נותחו בארבעה היבטים: (1) מבנה המיקרו כגון, מספר המילים השונות ומספר המבעים, (ארבעה קריטריונים); (2) מבנה המַקרו כגון, רקע, דמויות ומאורע יוזם (שמונה קריטריונים); (3) אמצעי הערכה כגון הדגשה (20 קריטריונים), ו-(4) נושא הסיפור. ניסוי 1 - הסיפורים שסיפרו הילדים ישראלים דוברי עברית בנושא הבעיה ופתרונה הושוו לסיפורים מאותו סוג שסופרו על-ידי ילדים ניו-זילנדים דוברי אנגלית, תואמי גיל ומגדר.

תוצאות הסיפורים הישראלים היו טובים מהניו-זילנדים בקריטריונים רבים, אבל ההבדל נמצא מובהק רק בחלקם. ניסוי 2 - נותחו 100 סיפורים על חמישה נושאים שהופקו על ידי 20 ילדים ישראלים דוברי עברית, ונערכה השוואה בין הבנים והבנות. למרות שנצפה יתרון של הבנות בחלק מהקריטריונים במבנה המיקרו והמַקרו, ההבדלים לא נמצאו מובהקים. לעומת זאת, נמצא יתרון מובהק של הבנות באמצעי הערכה.

מסקנות: (1) הנתונים תומכים בגישה לפיה לתרבות ושפה, כמו גם למגדר, יכולה להיות השפעה על מרכיבים מסוימים של נרטיב אישי של ילדים בני עשר שנים. (2) הפרוטוקול רגיש להבדלים בין תרבויות ובין המינים.