גיוון לקסיקאלי של ילדים עם אוטיזם בעת אינטראקציה עם חבר לעומת מכר

ילדים רבים בעלי הפרעה על הרצף האוטיסטי סובלים מקשיי שפה בתחומים שונים. ילדים בהתפתחות תקינה רוכשים שפה באופן אינטואיטיבי ובאמצעות אינטראקציות עם אחרים משמעותיים, מבוגרים ובני גילם. בשל אופי הלקות האוטיסטית הפוגעת באינטראקציות חברתיות והבנתן, עדין לא ברור מה בדיוק ההשפעה של הלקות החברתית על ההתפתחות השפתית של ילדים אלו.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את המגוון הלקסיקאלי אותו מפיקים ילדים עם אוטיזם בעת אינטראקציה עם חבר לעומת בעת אינטראקציה עם מכר. במחקר השתתפו 50 ילדי גן (ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוהה בעלי IQ > 75, n = 21 , ילדים בעלי התפתחות תקינה בני אותו גיל, n = 29 ) אשר צולמו במהלך שתי אינטראקציות משחק חצי מובנה, פעם בעת משחק עם חבר ופעם בעת משחק עם מכר. הגיוון הלקסיקאלי אותו הפיקו הילדים בעת האינטראקציה נמדד על ידי המספר הכולל של המילים שהפיקו, מספר שמות העצם, מספר הפעלים, מספר התארים ומספר כינויי הגוף.

נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות לטובת קבוצת הילדים עם התפתחות תקינה בכל המדדים הלקסיקאלים בעת אינטראקציה עם חבר. באופן מפתיע, לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות במדדים הלקסיקאלים בעת אינטראקציה עם מכר. בנוסף, נמצא כי ילדים עם התפתחות תקינה מבוגרים יותר וגם ילדים עם אוטיזם בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות יותר הראו מגוון לקסיקאלי רחב יותר.

בתוך קבוצת הילדים עם אוטיזם, נראה שמרבית הילדים הפיקו מגוון לקסיקאלי רחב יותר בעת אינטראקציה עם חבר לעומת מכר, למרות שהבדל זה לא נמצא כמובהק מבחינה סטטיסטית אך יש לקחת בחשבון את השונות הגדולה בין הילדים כפי שנראתה בסטיות תקן גדולות מאוד בתוך קבוצה זו.

תוצאות המחקר הנוכחי מוסיפות לידע הקיים אודות החשיבות של אינטראקציית עמיתים בשלבי התפתחות השפה המוקדמים. למרות שההבדלים לא היו מובהקים, נראה שלפחות חלק מהילדים בקבוצת הילדים עם אוטיזם נתרמים מאוד משיח משותף עם חבר בדומה לילדים עם התפתחות תקינה.