השפעת השינה על למידת שפה בקוראים עם וללא לקות קריאה

בלמידת שפה חדשה, כמו בלמידת מיומנויות אחרות, חלק מתהליך הלמידה מתרחש בפרק הזמן שלאחר סיום האימון, ומשקף תהליכי קונסולידציה (Davis & Gaskell, 2009). תהליך הקונסולידציה תלוי בזמן שעובר אחרי האימון או בשינה ומושפע מיכולות קוגניטיביות קודמות כגון מודעות פונולוגית (Ben Zion, et al. 2019). במחקר הנוכחי, נבדקה השפעת השינה על למידת כלל מורפולוגי בשפה חדשה בקוראים עם וללא לקות קריאה, על מנת לבחון האם בבסיס ליקוי הקריאה עומד ליקוי כללי יותר בלמידה ובקונסולידציה. במחקר הנוכחי, 39 קוראים תקינים ו41 קוראים בעלי לקות קריאה למדו להטות מילים לצורת הריבוי שלהן בשפה מומצאת. בשפה שנלמדה ניתן היה להבחין בין שינון של פריטי האימון כיחידות שלמות לבין היכולת לחלץ את החוקיות המורפולוגית וליישם את הידע על פריטים שלא אומנו. באמצעות ביצוע מניפולציה על זמן האימון ניתן היה לבדוק את השפעת השינה על הלמידה שכן מחצית מהנבדקים מכל קבוצה ביצעה את האימון הראשוני בערב ומחצית בבוקר, כאשר תהליך הקונסולידציה נבחן 12 ו24 שעות לאחר האימון הראשוני. בנוסף למדו המשתתפים, באותו מערך מחקר, מטלת למידה מוטורית. השוואת תהליכי הקונסולידציה בתחום השפתי והמוטורי אפשרה לנו להסיק לגבי קיום של מנגנון קונסולידציה כללי לעומת תלוי תחום. ממצאי המחקר מצביעים על השפעה פעילה של השינה על קונסולידציה של שפה חדשה אך השפעה זו באה לידי ביטוי באופן שונה בלמידה של פריטי האימון ובחילוץ של חוקיות. כמו כן נמצא שקוראים בעלי לקות קריאה הראו דפוסי קונסולידציה בזמן שינה פחות יעילים מהדפוסים הנצפים בקוראים תקינים, המשפיעים על יכולתם להטמיע את המידע הנלמד ולחלץ את החוקיות מתוך פריטי האימון. ייתכן שהבדלים אלו נובעים מדפוסי שינה לא תקינים באוכלוסיית לקויי הקריאה. בנוסף, נמצאו מאפיינים משותפים לתהליכי קונסולידציה בתחום השפתי והמוטורי. ממצאים אלו מתיישבים עם הידוע לנו על הבסיס המוחי לרכישת אוצר מילים ודקדוק בשפה חדשה. כמו כן, ניתן להסיק כי תהליך הקונסולידציה הינו מנגנון רחב שאינו תלוי תחום ועל כן קשיים בלמידה, הנצפים בקוראים עם לקות קריאה, אינם ספציפיים לתחום השפתי.