"הכלב אכל לי את המחברת"- כיצד שומרים על הרצף הטיפולי?

תקופת הקורונה הביאה איתה אתגרים רבים. הקושי בשמירה על הרצף הטיפולי מועצם אף יותר בתקופה זו. ההורים הם סוכני השינוי העיקריים בטיפול בילד ותפקידם במשוואה כיום בין הבידוד לסגר הינו משמעותי מתמיד. החשיבות בתרגול בטיפולי קל"ת ידועה וברורה. מדוע אם כך, פעמים רבות אנו לא מצליחים להביא את ההורים והמטופל לביצוע התרגול בבית? זאת למרות שהם מבינים את החשיבות ומשקיעים הרבה מאוד זמן וכסף בהבאת ילדם לטיפול (Klatte, Harding & Roulstone, 2019). על פי הניסיון הקליני, שאלונים וראיונות שהועברו לקל"ת ולהורים, ניכר כי החשיבות ברורה לשני הצדדים. עם זאת, ביומיום, הקל"ת לא תמיד מצליחים למצוא את המשוואה המתאימה לעידוד והעלאת המוטיבציה של ההורים, לביצוע תרגול באופן תדיר. וההורים מנגד, מלאים ברגשות אשם, אך אובייקטיבית מתקשים לשלב את התרגול בחיי היומיום עקב אתגרים הקשורים לתרגול. ניסינו להבין האם מדובר בתופעה מקומית או בבעיה גלובאלית ומראיונות עם קל"ת מהארץ ומחו"ל הבנו שמדובר בהתמודדות אמיתית שמופיעה גם בארצות אחרות. העברנו שאלונים ללמעלה מ- 50 קל"ת בעלי וותק שונה וראיינו עשרות נוספים. ניסינו להבין מתי הם מצליחים לרתום את ההורים לתרגול בבית ולהמשיך את הרצף הטיפולי מחוץ למסגרת הטיפול. למדנו הרבה מניסיונם הקליני וגיבשנו את עשרת הדיברות שיעזרו לרתום את ההורה לתרגול בבית. הדיברות מבוססות על השיטות הקיימות תוך שילוב "העולם הדיגיטלי" אשר יעשיר ויהווה פריצת דרך באופן הטיפול והמעקב. כדי לדעת האם ניתן ליישם את עשרת הדיברות בשטח, בדקנו ויישמנו בקליניקות פרטיות, והתוצאות לא איחרו לבוא. הורים שלא תירגלו עם ילדם כלל, התחילו לתרגל 3-4 פעמים בשבוע. קצב ההתקדמות של הילדים התגבר באופן משמעותי ואנחנו בתור קל"ת התחלנו להרגיש מקרוב איך העבודה שלנו נעשית הרבה יותר יעילה ומשמעותית. שילוב המידע הקליני הקיים עם טכנולוגיות מתקדמות של זיהוי דיבור ובינה מלאכותית יאפשרו לעולם קלינאות התקשורת להפוך את הטיפול ליעיל מתמיד. לסיכום, קיימות דרכים רבות בהן קל"ת יכולים לשמור על הרצף הטיפולי ולאפשר להורים להיות סוכני שינוי משמעותיים עבור ילדיהם, כדאי להכיר אותן ולנצלן בחכמה.