הבדלים בין אנשים עם ובלי פרקינסון בביצוע מבחן בליעת מים ומבחן אכילת קרקר

רקע: אנשים עם פרקינסון חווים שינויים ביכולת הבליעה בנוסף לשינויים מוטוריים אחרים כמו ברדיקיניזה (איטיות בתנועה). לא ידוע האם קיימים הבדלים בין אנשים עם פרקינסון לאנשים ללא פרקינסון בביצועי מבחן בליעת מים (timed water swallow test (TWST)) ומבחן לעיסת קרקר (test of mastication and swallowing solids (TOMASS)). בנוסף ה- predictive validity של שני המבחנים נבחנה על מנת לבחון האם ישנם פרמטרים של המבחנים שיכולים לחזות קיום PD.

שיטה: 30 משתתפים עם פרקינסון ו-30 משתתפים בלי פרקינסון, תואמי גיל ומגדר, השתתפו במחקר. המשתתפים עברו שני מבחנים: TWST שבו הנבדק שותה 150 מ"ל מים ומדדי זמן, מספר בליעות וכמות נמדדים, ומבחן TOMASS שבו הנבדק אוכל קרקר אחד ומדדי זמן, מספר לעיסות, מספר בליעות ומספר נגיסות נמדדים.

תוצאות: התקבלו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בין שתי הקבוצות ברב הפרמטרים של מבחן בליעת מים ובחלק מן הפרמטרים של מבחן לעיסת הקרקר. אנשים עם פרקינסון לועסים יותר זמן, הזמן פר מחזור לעיסה ארוך יותר והזמן פר בליעה ארוך יותר, בהשוואה לאנשים בלי פרקינסון. במבחן המים, אנשים עם פרקינסון ביצעו יותר בליעות, נזקקו ליותר זמן על מנת לשתות, הנפח (במ"ל) פר בליעה היה קטן יותר והנפח (במ"ל) לשניה היה נמוך יותר, בהשוואה לאנשים בלי פרקינסון.

הפרמטר של זמן בליעת מים הבדיל בין אנשים עם ובלי פרקינסון, עם area under the curve (AUC) של .801 (p < .0001) (excellent) עם cut-off של 11.7 שמאופיין ברגישות 92.3% וסגוליות 63%. הפרמטר מספר בליעות במבחן בליעת מים הבדיל גם הוא בין אנשים עם ובלי פרקינסון, עם AUC של .85 (p < .0001) (excellent) עם ערך cut-off של 6.5 שמאופיין ברגישות 82% וסגוליות 66%. הפרמטר זמן אכילת קרקר התאפיין ב-AUC של .708 (p= .006) (acceptable) עם cut-off של 34.8 שניות שמאופיין ברגישות 89ֵ% וסגוליות 50%.

מסקנות: ברדיקיניזה מאפיינת גם את התנועתיות בשרירים המעורבים בבליעה אורו-פרינגיאלית. הביצוע במבחן בליעת מים יכול להבחין בין אנשים עם ובלי פרקינסון ברמה מצויינת.