לרתום את מבחן ה- PLS4 -בעברית לצרכינו באבחון שפה בפעוטות

מטרת העבודה היא להציע אינטרפרטציה שתאפשר לרתום את PLS4-בעברית לאבחון שפה בפעוטות. שיקול-דעת קליני אמור להכריע במבחן התפתחותי, אך שאיפתנו היא שמבחן מתוקף ומהימן יתלווה לשיקול-הדעת. ק"ת (קלינאי תקשורת) רבים נמנעים משימוש פורמלי ב- 4PLS-בעברית, בשל תוצאות שאינן מתיישבות עם שיקול-הדעת, ובשל סתירות בין מדדיו. בתגובה, המחקר הנוכחי טוען כי הצינון ב-PLS4 עשוי לתרום להבנת התפקוד השפתי, במידה שבמקרי סתירה נתחשב במדד תואם-הגיל (ת"ג) ולא במדד ציון-התקן (צ"ת). ההנחה היא שהסתירות בין ת"ג לבין צ"ת יימצאו בטווח של -1 ס"ת; טווח זה מייצג תיאורטית את הנורמה בשפה, בעוד ששיקול הדעת הקליני מצביע פעמים רבות על הנמכה וצורך בטיפול גם בטווח הזה. ההנחה היא שבטווחים אחרים –הנמכה יותר מ -1 ס"ת – או צ"ת קרוב/מעל ל-100–ההשוואה והניבוי יצליחו לגבי כל המדדים. בשלב הראשון, שבו מתרכזת העבודה הנוכחית, נבדקו התוצאות הסותרות: אבחון שבו צ"ת נמצאה בטווח -1 ס"ת, המייצג תקינות, בעוד ת"ג שנמצא מייצג הנמכה. ת"ג חושב לפי מדדי DQ אשר יוסברו בעבודה. המטרה היא להשוות ת"ג וצ"ת ב-PLS4 בטווח זה לציוני ת"ג במבחן הגיזל, ולציוני מבחנים והתרשמות קלינית של ק"ת ו/או מקצועות רלוונטיים אחרים. ההשערה: תימצא הסכמה עם מדד ת"ג של PLS4 ולא עם מדד צ"ת. בשלב זה נותחו 36 אבחונים, 23 בהבעה ו-13 בהבנה. הנבדקים/ות בני עד 2:08. תוצאות: נמצאה הסכמה עם מדד ת"ג של PLS4 ולא עם מדד צ"ת ב-21 מתוך 23 אבחוני ההבעה, ו-10 מתוך 13 מבחני הבנה. מסקנות: במצב סתירה בין ת"ג לבין צ"ת, ת"ג, ולא צ"ת נמצא קשור משמעותית לציוני הגיזל, מבחני שפה והערכות לא פורמליות בהמשך. לכן, במצב סתירה בין המדדים, בכפוף לשיקול-דעת קליני, ת"ג עשוי להוות כלי שתורם לאבחון קשיי שפה ולאינדיקציה לטיפול בפעוטות. כאשר אין סתירה בין המדדים – על אחת כמה וכמה שה-PLS4-בעברית עשוי לתמוך בשיקול-הדעת הקליני, ונתונים נרחבים יותר יעובדו בקרוב. מוצע הסבר לסתירה, שבקבוצות בהן מחושב צ"ת לפעוטות, טווח הגילאים (6 חודשים) רחב מדיי. לממצאים השלכות גם על מבחני התפתחות נוספים.