ISHLA Virtual 2021

אתגרים בתקופת הקורונה: תיאור מקרה של טיפול מרחוק באישה עם טרשת נפוצה

נעמה כהן צרפתי אלינה ביחובסקי נופיה ורד
טרשת נפוצה, בית חולים שיבא, תל השומר, רמת גן, ישראל

רקע: טרשת נפוצה הינה מחלה נוירולוגית, אוטואימונית פרוגרסיבית, הפוגעת במערכת העצבים המרכזית (Goldenberg, 2012). תסמיני המחלה רבים והיא פוגעת, בין היתר, גם בשפה, בדיבור ובבליעה (Beer, Khan & Kesselring, 2012). טרשת נפוצה היא מחלה המחלישה את המערכת החיסונית. הידיעה כי COVID-19 גורם למחלה קשה ואף למוות מהווה חשש עיקרי בקרב חולים במחלות כרוניות, ביניהם חולי טרשת נפוצה, ומאלצת אותם להישאר בבית (Hamdy et al., 2020). טיפול מרחוק מאפשר לשמור על הרצף הטיפולי גם בתקופות בהן אין באפשרות המטופל להגיע לקליניקה.

מטרה: בעבודה זו נציג טיפול קלינאית תקשורת מרחוק במטופלת עם טרשת נפוצה ונבחן את ההבדלים בינו לבין הטיפול שעברה בקליניקה.

שיטה: הצגת מקרה של מטופלת עם טרשת נפוצה שטופלה מרחוק; השוואה בין הטיפולים הפרונטליים בקליניקה לטיפולים מרחוק בהיבט של מטרות הטיפול, סוגי המטלות, חומרי הגירוי והרצף הטיפולי; הצגת התוצאות של שאלוני שביעות רצון אשר הועברו למטופלת ולקלינאית.

תיאור מקרה: אישה בת 37, שאובחנה עם טרשת נפוצה בשנת 2000, חזרה לאבחון וטיפול קלינאית תקשורת במחלקת טרשת נפוצה בשיבא בתאריך 08.01.2020 לאחר הפסקה של שלושה חודשים, במהלכם הרגישה החמרה במצבה. במשך כשלושה חודשים קיבלה טיפול בקליניקה בתדירות של פעם בשבוע ומחודש אפריל, בעקבות סגר לאור COVID-19, הוחלט על מעבר לטיפולים מקוונים והיא בטיפול בדרך זו עד היום.

מסקנות: המעבר מטיפול בקליניקה לטיפול מרחוק עם אותה מטופלת ואותה קלינאית מאפשר לשפוך אור על היתרונות והחסרונות של שני סוגי הטיפולים. המטופלת והקלינאית דיווחו על יתרונות לטיפול מרחוק, כגון: שמירה על הרצף הטיפולי, קלות השימוש במחשב ויעילותו. מנגד, העלו כל אחת מצידה אתגרים שנתקלו בהם. המטופלת העידה כי נוכחותה הפיזית של הקלינאית חסרה לה, וכי לדעתה טיפול פרונטלי יעיל יותר. הקלינאית ציינה את הבעיות הטכניות, הקושי למצוא גירויים מתאימים למטרות ואת היכולת של המטופלת להתחבר בזמן ולהישאר ממוקדת לאורך הטיפול.

לטיפול מרחוק ישנם יתרונות רבים, אך גם לא מעט אתגרים עליהם יש להתגבר בדרכים יצירתיות.

בבליוגרפיה:

• Beer, S., Khan, F., & Kesselring, J. (2012). Rehabilitation interventions in multiple sclerosis: an overview. Journal of neurology, 259(9), 1994-2008.

• Goldenberg, M. M. (2012). Multiple sclerosis review. Pharmacy and Therapeutics, 37(3), 175.

• Hamdy, S. M., Abdel-Naseer, M., Shehata, H. S., Hassan, A., Elmazny, A., Shalaby, N. M., ... & Hegazy, M. I. (2020). Managing Disease-Modifying Therapies and Breakthrough Activity in Multiple Sclerosis Patients During the COVID-19 Pandemic: Toward an Optimized Approach. Therapeutics and Clinical Risk Management, 16, 651.









Powered by Eventact EMS