עדויות חדשות בנושא היבטים קוגניטיביים של השתלה שבלולית במבוגרים

העלייה בתוחלת החיים מביאה עימה עלייה בשכיחות לקויות שמיעה כמו גם שכיחות גבוהה של לקויות קוגניטיביות בשכבת הגיל המבוגר. בשנים האחרונות הוכח כי ירידה בשמיעה הינה גורם סיכון בר-שינוי הקשור להופעת לקות קוגניטיבית בגיל מוקדם יותר, אולם טיב הקשר בין השניים עודנו מעורפל ותיאוריות רבות מנסות להסבירו (Sarant et al., 2019).

לאור מחקרים אלו נשאלת השאלה: מהי תרומתה של השתלה שבלולית להישגים במטלות הבוחנות כישורים קוגניטיביים בגיל המבוגר?

אחד ממחקרי האורך שנערכו, מצא כי שישה חודשים בלבד לאחר השתלה שבלולית בגיל המבוגר, ניתן לצפות בשיפור בתפיסת דיבור לצד שיפור במדדי איכות חיים, נטיות דיכאוניות ובתפקוד קוגניטיבי כללי (Mosnier et al., 2015).

מחקרים נוספים השוו את השינויים הקוגניטיביים לאחר חיבור השתל לקבוצות ביקורת שונות. הבדלים משמעותיים נצפו במטלות קוגניטיביות מסויימות לטובת קבוצת המושתלים, אם כי ביצועיהם היו נמוכים בהשוואה לעמיתים עם שמיעה תואמת גיל (Mertens et al., 2020).

בהרצאה זו נסקור את המחקרים העדכניים בתחום ואת הקשר המסתמן בין השתלה שבלולית בגיל המבוגר לבין השיפור ביכולות תפיסת הדיבור, מדדי איכות חיים, השתתפות חברתית ותפקוד קוגניטיבי כללי.