עירוב קודים (code switching) – מעבר משפה לשפה בתוך המשפט או בין משפטים – הוא מאפיין ייחודי לשפתם של דו-לשוניים. ילדים מחליפים בין השפות בקצב דומה לזה של הוריהם, וההורים משמשים מודל משמעותי לחיקוי [1]. הערכה אובייקטיבית של מידת עירוב הקודים ההורי דורשת הקלטות של ההורה בדיאלוג עם הילד ובסביבתו. על פי רוב מידע זה אינו זמין לקלינאית. לחליפין ניתן להעזר בשאלון הורים על מנת לקבל מהם את המידע על הפרקטיקות הלשוניות בבית, אך נותרת שאלת מהיימנות המידע.
משתתפי המחקר הנוכחי הם חמישים הורים מהגרים מהדור הראשון (ישראלים דוברי הונגרית) המשמרים בביתם את שפת המורשת שלהם (הונגרית) בעוד שילדיהם גדלים כדו-לשוניים הונגרית-עברית. המחקר משווה בין דיווחי ההורים על הפרקטיקות הלשוניות שלהם ובכללן מידת השימוש בעירוב קודים, לבין השימוש המתגלה בראיונות אישיים. ההורים מילאו סקר מקוון בו התבקשו לדרג באיזו מידה הם משתמשים במילים בעברית בשיחה הנערכת בהונגרית ומה עמדותיהם ביחס לשימוש בעירוב קודים בקרב ילדיהם. עשרה הורים נבחרו להשתתף בראיונות סוציובלשניים שנערכו בזום בנוכחות ילדיהם.
השאלונים הראו ש 50% מהורים מקבלים שימוש במילים מעברית כאשר מדברים בשפת הבית ו-14% מתנגדים לפרקטיקה הזו. מתאם מובהק נמצא בין חשיבות השימוש בשפת הבית לצפיות ההורים שהילדים ישתמשו בשפה זו בלבד (r=0.604, p<.001) ובין מידת עירוב הקודים של הילדים ונטית ההורים לתקן אותם (r=0.469, p<.00001). גישה שלילית זו לעירוב קודים דורשת בחינה אל מול המציאות, כפי שנעשה בראיונות האישיים. ההשוואה בין השאלונים לבין הראיונות האישיים הראתה מתאם גבוה ומובהק בין סובלנותם של המשתתפים לשימוש בעירוב קודים לבין מספר המקרים של עירוב קודים במהלך הראיון (r = 0.6129, p <.004)..
מן הראיונות עולה שעירובי קודים אופיינו בשימוש במינוח מוסדי, למשל "קופת חולים" או "גן" והתיחסות להיסטוריה האישית של חווית ההגירה, למשל "אולפן" שאין להם מקבילה בהונגרית. ערובי קודים כאלו מאפשרים להעביר את עולם הידע וההקשרים הנילווים אליהם [2]. המתאם בין הראיונות לשאלונים מראה שניתן להסתמך על שאלוני ההורים כמקור לידע על פרקטיקות לשוניות.
מראי מקום
[1] Genesee, F., Nicoladis, E., & Paradis, J. (1995). Language differentiation in early bilingual development. Journal of Child Language, 22(3), 611–631.
[2] Matras, Y. (2009). Language contact. Cambridge, UK: Cambridge University Press.