השפעות דיפרנציאליות של השכלה אמהית על רמת השליטה במערכות המין והמספר בעברית בקרב דו-לשוניים וחד-לשוניים

מחקר בקרב אוכלוסיה חד-לשונית מראה שלמיצב הסוציואקונומי, וביחוד להשכלת האם יש השפעה מובהקת על היכולות השפתיות של הילדים [1,3]. פחות ידוע לנו על אוכלוסיה דו-לשונית ומחקרים מעטים בלבד עסקו בבחינת השפעה מובחנת של מיצב סוציו-אקונומי ודו-לשוניות על יכולות מורפולוגיות של ילדים דו-לשוניים. בקהילות מהגרים מקובל לקבוע את רמת המיצב בהתבסס על מספר שנות ההשכלה של האם [2].

המחקר הנוכחי בחן את הקשר בין מספר שנות ההשכלה של האם לשיעורי טעויות במערכות המין והמספר בעברית בקרב ילדים מרקעים לשוניים שונים. 153 ילדים, 80 דו-לשוניים (רוסית-עברית) ו-73 חד-לשוניים (עברית), בני 5-8 שנים, השתתפו במחקר. קבוצות המחקר לא נבדלו במספר שנות ההשכלה של האם. לנבדקי המחקר הועברו שלוש מטלות השלמת משפטים: התאם יחיד, ריבוי שמות עצם והתאם רבים. בבסיס כל המטלות עמדה אותה רשימה של 110 שמות עצם, הנבדלים במדדים הרלוונטיים למערכת המין והמספר בעברית (צורת היחיד, סוג הבסיס, סוג הסיומת ומין דקדוקי של המילה).

תוך בקרה על משתנה משך החשיפה לשפה העברית עבור הילדים הדו-לשוניים, ממצאי המחקר הצביעו על דפוסי קשר שונים בין מספר שנות ההשכלה לשיעורי טעויות בעברית בכל אחד מהרקעים הלשוניים: בזמן שעבור הילדים החד-לשוניים נמצאו קשרים שליליים רבים (וצפויים) בין מספר שנות ההשכלה לשיעור הטעויות, במקרה של הילדים הדו-לשוניים מספר גבוה יותר של שנות ההשכלה של האם הלך בד בבד עם שיעור טעויות גבוה יותר בעברית בכיתה א`. מתאמים אלו נמצאו במגוון מבנים המצריכים למידה לקסיקלית – מבנים אשר הטייתם הנכונה אינה מתבססת על חוק מורפולוגי (בלבד) ו/או מבנים המאופיינים בשכיחות נמוכה יותר בתשומה הלשונית ונרכשים מאוחר. הקשר השלילי היחיד בין מספר שנות ההשכלה של האם לשיעורי הטעויות, אשר נמצא עבור הילדים הדו-לשוניים, התקיים בגן חובה במטלת התאם רבים – במבנים עם שמות עצם המאופיינים בשכיחות גבוהה יותר ו/או בסדירות רבה ונרכשים מוקדם יותר.

ממצאי המחקר נדונים לאור הגישות השונות במדיניות הלשונית במשפחות הדו-לשוניות, תוך התייחסות לקשר בינה להשכלת ההורים ולהשפעתה על רמת תפקודם של ילדים דו-לשוניים בשפת הסביבה בגילים שונים.

מראי מקום

]1] Dollaghan, C. A., Campbell, T. F., Paradise, J. L., Feldman, H. M., Janosky, J. E., Pitcairn, D. N., & Kurs-Lasky, M. (1999). Maternal education and measures of early speech and language. Journal of Speech, Language, and Hearing Research, 42(6), 1432-1443.

[2] Meir, N., & Armon-Lotem, S. (2017). Independent and combined effects of socioeconomic status (SES) and bilingualism on children’s vocabulary and verbal short-term memory. Frontiers in psychology, 8, 1442.

[3] Schiff, R., & Ravid, D. (2012). Linguistic processing in Hebrew-speaking children from low and high SES backgrounds. Reading and Writing, 25(6), 1427-1448.