אתגר וחדשנות בתקופת הקורונה: טיפול קלינאית תקשורת מרחוק במאושפזי מחלקות שיקום

רקע: אינטנסיביות הטיפול והרצף טיפולי לאחר פגיעות מוחיות ונוירולוגיות הינן מנבאי מפתח לתוצאות הטיפול (Maggio, 2020; Choi, 2016). שיקום מקוון מערב שימוש בטכנולוגיות העברת מסרים (Wake, 2020) וככל שתוכנית הטיפול אינטנסיבית ומתמשכת, אפקטיביות השיקום המקוון עולה (Zhou, 2020). תרגול עצמי באמצעות טבלט, המותאם למטופל לאחר הערכה של קלינאית תקשורת, הינו בר ביצוע במחלקות אשפוז אקוטיות, ומאפשר התערבות ראשונית מותאמת ואינטנסיבית (Mallet, 2016). עם זאת, לא נמצאו עדויות למתן טיפולים מקוונים במסגרת אשפוז, כאשר החולה במחלקה והקלינאית מרחוק.

מטרות המחקר: הצגת נתוני טיפולים שבוצעו מרחוק במאושפזי מחלקות השיקום וחווית המטופלים שטופלו מרחוק.

שיטה: בתקופה שבין 22/03–17/04 (במהלך הסגר בעקבות התפרצות covid-19) נאספו נתונים על 21 מאושפזים במחלקות שיקום נוירולוגי ושיקום נפגעי ראש בבית החולים השיקומי שיבא, שטופלו באופן מקוון על ידי 2 קלינאיות תקשורת. הקלינאיות העבירו את הטיפולים באמצעות מחשב בזמן ששהו בביתן. כמו כן נותחו שאלוני שביעות רצון שהועברו ל-10 מטופלים.

תוצאות: הטיפולים המקוונים היוו 28% מסך הטיפולים בשתי המחלקות ונתנו מענה ללקויות כגון: אפזיה והפרעות שפה אחרות, דיסארטריה ודיספוניה. תדירות התחלופה של המטופלים בשיקום מרחוק הייתה נמוכה מזו שבמחלקה. רוב המטופלים קיבלו טיפול מרחוק לאחר הערכה פרונטלית של קלינאית תקשורת, אך היו מטופלים שפגשו את הקלינאית לראשונה באופן מקוון. מרבית המטופלים הביעו שביעות רצון גבוהה ממגוון המטלות, רמתן והתאמתן לקשייהם, מהקשר עם הקלינאית והתמיכה הטכנית ומיעילות הטיפול.

מסקנות: שיקום מרחוק יכול להתקיים במסגרת האשפוז במחלקות שיקום בשלב האקוטי זמן קצר לאחר פגיעות חוט שדרה, נזק מוחי נרכש ומצבים רפואיים של מערכת העצבים ומתאים למרבית המטופלים בתחומי הפרעות שפה, דיבור וקול נרכשות. הטיפול המקוון אפשר מתן טיפולים רציפים ובאינטנסיביות הדרושה לכל מטופל בתקופת סגר ועבודה בקפסולות, דבר שתרם לחוויה חיובית של המטופל מתהליך השיקום. תצורת טיפול זו דורשת הימצאות כונן זמין לצרכי תמיכה טכנית, ניידות המטופל ומצבי חירום ומוגבלת לביצוע הערכה ראשונית של מטופל חדש אך מהווה יתרון בתקופות בהן ריחוק חברתי משמעו שמירה יתרה על בריאות המטופל והמטפל.

References
Choi, Y. H. (2016). A telerehabilitation approach for chronic aphasia following stroke. Telemedicine and e-Health, 22(5), 434-440.

Maggio, M. G. (2020). The five “W” of cognitive telerehabilitation in the Covid-19 era.

Mallet, K. H. (2016). Recovernow: Feasibility of a mobile tablet-based rehabilitation intervention to treat post-stroke communication deficits in the acute care setting. PloS one, 11(12), e0167950.

Wake, E. A. (2020). Telehealth in trauma: A scoping review. Journal of telemedicine and telecare.

Zhou, X. S. (2020). The role of telehealth in reducing the mental health burden from COVID-19. Telemedicine and e-Health, 26(4), 377-379.