השפעות פונולוגיות וסמנטיות בזיהוי מיליים כתובות: השוואה בין בוגרים שומעים לבוגרים חירשים

מטרת המחקר: לחקור איך ייצוגים אורתוגרפיים פונולוגיים וסמנטיים פועלים במהלך זיהוי מילה כתובה אצל בוגרים שומעים ובוגרים חירשים.

רקע: עיבוד מילים כתובות מחייב את הקוראים לגשת במהירות ולשלב ידע אודות איות (אורתוגרפיה), הגייה (פונולוגיה) ומשמעות (סמנטיקה). עם זאת, זה עדיין עניין שנוי במחלוקת בדיוק כיצד, מתי ואיפה מופעלים ומשולבים ייצוגים שונים אלה .

מצד אחד, מודלים של קריאה (למשל, Coltheart, Rastle, Perry, Langdon, & Ziegler, 2001) מציעים שקריאה כוללת שני מסלולים נפרדים: המסלול הפונולוגי העקיף -מאורתוגרפיה לפונולוגיה למשמעות. והמסלול האורתוגרפי הישיר – מאורתוגרפיה ישירות למשמעות. באופן ספציפי, ההנחה היא שלמרות שניתן לגשת למילים מוכרות בשני המסלולים, זיהוי מילים בקרב קוראים מיומנים מבוצע במסלול האורתוגרפי הישיר.

מצד שני, מודל משולש ( Seidenberg & McClelland,1989) מניח קשר ישיר, אוטומטי ודו-כיווני בין ייצוגים אורתוגרפיים, פונולוגיים וסמנטיים. לפי מודל אינטראקטיבי זה, בזמן זיהוי מילים כתובות, ייצוגים אורתוגרפיים מעוררים באופן אוטומטי ייצוגים פונולוגיים וסמנטיים קשורים, ואלה משפיעים על תהליך הזיהוי באמצעות קשרי פידבק.

מחקרים על קריאה בקרב אנשים כבדי שמיעה וחירשים מעלים את האפשרות כי אובדן שמיעה משפיע על השימוש במסלול הפונולוגי Transler, 2005; Ormel et al, 2010)), עם זאת, התרומה היחסית של תהליכים פונולוגים וסמנטים במהלך הקריאה לא הוערכה. לפיכך, יתכן שבעוד המודל המשולש מסביר קריאה בקרב שומעים, הקריאה אצל חירשים מתבססת בעיקר על המסלול האורתוגרפי הישיר.

שיטת מחקר: נעשה שימוש במשימת החלטה לקסיקלית בה המשתתפים התבקשו להחליט אם רצף אותיות הוא מילה או לא מילה.

כדי לחקור השפעות פונולוגיות וסמנטיות הושוו 3 סוגי מילים: מילים הומוגרפיות, מילים הומונימיות ומילים חד משמעיות, המייצגות קשר שונה בין אורתוגרפיה, פונולוגיה וסמנטיקה: (1) מילים חד משמעיות – ייצוג אורתוגרפי אחד המתקשר לצורת הגייה אחת ולמשמעות אחת (למשל, "כיסא"); (2) מילים הומונימיות- ייצוג אורתוגרפי אחד המתקשר לצורת הגייה אחת אך למשמעויות שונות (למשל, "גיל"); ו-(3) מילים הומוגרפיות - ייצוג אורתוגרפי אחד המתקשר לצורות הגייה שונות, שכל אחת מהן מתקשרת למשמעות שונה (למשל, ( סֶפֵר או סָפַּר).

השפעות סמנטיות הוערכו על ידי השוואה בין מילים דו משמעיות וחד משמעיות. השפעות פונולוגיות הוערכו על ידי השוואה בין מילים הומונימיות והומוגרפיות. שלושת הקבוצות אוזנו מבחינה אורתוגרפית (שכיחות , מוכרות ואורך המילה); ולפיכך, הם נבדלו רק מבחינת מעמדם הסמנטי והפונולוגי.

ממצאים ודיון: בהתאם למודלים אינטראקטיביים בקבוצת השומעים נמצאו השפעות פונולוגיות וסמנטיות. ספציפית, מילים הומוגרפיות (בהן יש גם עמימות סמנטית וגם עמימות פונולוגית) זוהו לאט יותר ממילים הומונימיות (עמימות סמנטית בלבד), ואלה זוהו לאט יותר ממילים חד משמעיות (ללא עמימות סמנטית או פונולוגית).

לעומת זאת, בקבוצת החירשים היו רגישים לאינפורמציה סמנטית : מילים דו-משמעיות זוהו לאט יותר ממילים חד משמעיות ללא הבדל בין שני סוגי העמימות הסמנטית (הומוגרפים או הומונימים). כלומר, בניגוד לשומעים, בקרב החירשים, הערוץ האורתוגרפי-סמנטי הוא הדרך העיקרית לזיהוי מילה כתובה.

למחקר זה חשיבות בהבנת תהליכי זיהוי מילים כתובות באוכלוסיית החירשים. תוצאות המחקר מציעות כי תהליך הזיהוי אצל חירשים שונה איכותית מתהליך הזיהוי בקרב שומעים. מבחינה קלינית, תוצאות אלה הינן בעלות השלכות טיפוליות לגבי שיפור תהליכי קריאה בקרב לקויי שמיעה.

ביבליוגרפיה

Coltheart, M., Rastle, K., Perry, C., Langdon, R., & Ziegler, J. (2001). DRC: A dual route cascaded model of visual word recognition and reading aloud. Psychological Review, 108 (1), 204-256

Ormel, E., Hermans, D., Knoors, H., Hendriks, A. & Verhoeven, L. (2010). Phonological activation during visual word recognition in deaf and hearing children. Journal of Speech, Language, and Hearing Research, 53(4), 801-820.

Seidenberg, M. S., & McClelland, J. L. (1989). A distributed, developmental model of word recognition and naming. Psychological Review, 96(4), 523-568.

Transler c & Reitsma P, (2005) Phonological coding in reading of deaf children: Pseudohomophone effects in lexical decision. British Journal of Developmental Psychology, 23, 525–542