שונות אתנית וסוציואקונומית בשאיפת גופים זרים בילדים

רקע: שאיפת גוף זר לדרכי הנשימה (שג"ז) הינה גורם תחלואה ותמותה משמעותי בילדים, בעיקר מתחת לגיל 3 שנים. שג"ז עלולה לגרום לחסימה חלקית שעשויה להתבטא בשיעול, סטרידור, צפצופים, קשיי נשימה ועד לחסימה מלאה, חנק ומוות. מטרת המחקר היא למצוא מאפיינים אפידמיולוגים הקשורים בסיכון מוגבר לשג"ז בילדים.

שיטה: מחקר רטרוספקטיבי הסוקר נתונים אפידמיולוגים וקליניים מתיקים רפואיים של ילדים מתחת לגיל 18 שנים שהגיעו לביה"ח עם אבחנה של שג"ז משנת 2010-2020. נבדק הקשר בין הגורמים השונים והסיכון למציאת גוף זר בדרכי הנשימה.

תוצאות: 256 מקרים הוכללו במחקר. ב-96 מקרים (38%) נמצא גוף זר והוצא. הגיל החציוני היה 1.83 שנים וכ-58% היו בנים. ממצאים פתולוגים בבדיקה הגופנית ובהדמייה היו שכיחים יותר בקרב מטופלים עם גוף זר מאשר בקרב אלו שאצלם לא נמצא גוף זר (בדיקה גופנית 68% לעומת 26% וצילום חזה 66% לעומת 30% בהתאמה, p<0.0001). שיעור הילדים ממוצא מוסלמי היה גבוה יותר בקרב המטופלים עם גוף זר (55%) בהשוואה לאלו שאצלם לא נמצא גוף זר (31%, p<0.0001) ובהשוואה לשיעורם באוכלוסייה הכללית בצפון הארץ (38.4%). שיעור הילדים ממוצא יהודי היה נמוך יותר בקרב הקבוצה עם גוף זר לעומת אלו שאצלם לא נמצא גוף זר (32% לעומת 58%, p<0.0001). לא נמצא הבדל בשיעור המטופלים ממוצא נוצרי\דרוזי בין שתי הקבוצות ובין שיעורם באוכלוסייה הכללית. המטופלים עם גוף זר הגיעו מישוב בדירוג סוציו-אקונומי נמוך יותר בהשוואה לאלו ללא גוף זר (p<0.0001).

דיון: נמצא שהסיכון לשג"ז בצפון ישראל גבוה יותר בקרב ילדים ממוצא מוסלמי וילדים המתגוררים בישוב עם דירוג סוציואקונומי נמוך. מהנתונים עולה הצורך במיקוד הסברה לגבי הסיכונים ואופן המניעה של שאיפת גופים זרים בקרב אוכלוסיות יחודיות.