רקע: הטיפול ביילוד כרוך לעיתים קרובות בפעולות פולשניות שגורמות לכאב וחוסר נוחות. ישנן מספר בדיקות שמבוצעות באופן לא פולשני לצורך מזעור הכאב אצל יילודים, כמו בדיקה עורית לרמת בילירובין בדם - בילירובינומטריה. מחקרים שנערכו על קבוצת פגים הראו שניתן להסתמך על דגימת דם מחבל הטבור שמשקפת את ספירת הדם של התינוק מיד לאחר הלידה, דבר שחוסך לקיחת דגימה מיד לאחר הלידה וממזער את הכאב הכרוך בבדיקה זו. טרם בוצעו מחקרים שבודקים את ההבדל בין ספירת דם מדגימה שנלקחת מדם טבורי לעומת דגימה שנלקחת מהתינוק בקרב תינוקות שנולדים קטנים או גדולים לגיל ההיריון (SGA/LGA) או תינוקות של אימהות סוכרתיות.
שיטות: עבודה פרוספקטיבית שבה לכל תינוק שנולד SGA או LGA או תינוק לאם סוכרתית, נלקחה בנוסף לספירת דם מעקב כף הרגל (דם קפילרי פריפרי) ו/או מווריד פריפרי (דגימת קבלה) שנלקחת כחלק מפרוטוקול המעקב בקבוצת תינוקות אלו עקב סיכון מוגבר לפוליציטמיה, גם ספירת דם מדגימה טבורית (שנלקחת באופן שגרתי לצורך סקירת רמת האנזים G6PD וסוג דם היילוד).
תוצאות: נאספו דגימות מ-173 תינוקות. ערכי ההמוגלובין, ההמטוקריט וספירת התאים הלבנים היו גבוהים יותר בדגימות שנלקחו מהתינוקות בהשוואה לדגימות שנלקחו מדם טבורי. למרות קורלציה והסכמה בין מדדי ספירת הדם בדגימה טבורית ובדגימה ורידית או פריפרית-קפילרית, היה קושי בקביעת ערך סף של המטוקריט מדגימה טבורית שיחייב לקיחת בדיקת דם ורידית ליילוד. הערך שלך המטוקריט מעל 47% שמצאנו כבטוח לזיהוי פוליציטמיה, יהיה כרוך בלקיחת דגימת דם ורידית ביותר מ-60% מהיילודים. אין בתוצאות שלנו מידע מספיק על-מנת לקבוע ערך סף של המטוקריט מדגימה טבורית שמתחתיו יש סיכון לאנמיה ביילוד.
מסקנות: בדיקת דם טבורי לספירת דם כחלק מהמעקב על יילודים בשלים או פגים מאוחרים היא כלי חשוב להפחתת פעולות פולשניות כואבות ביילודים. נדרשים עוד מחקרים על מספר משתתפים גדול יותר על-מנת לקבוע את תפקידה של בדיקה זו, במיוחד בהקשר של יילודים קטנים או גדולים לגיל ההיריון או תינוקות לאימהות סוכרתיות, הנמצאים בסיכון מוגבר לפולציטמיה.