שביעות רצון ואי שביעות רצון מטיפול בגמגום- סקר בקרב אנשים עם גמגום

גמגום הוא הפרעה בעלת מימדים רבים, העשויה להשפיע על ילדים ומבוגרים עם גמגום הן מבחינת ההבטים הנצפים של הגמגום והן מבחינת ההבטים הסמויים שלו. אף שמתואר אחוז החלמה טבעית גבוה מגמגום בקרב ילדים בגיל הרך, כ-20% מהילדים ממשיכים לגמגם במהלך המשך חייהם. בעקבות כך, ובעקבות האתגרים הניצבים בפני הילד, המתבגר והאדם הבוגר עם הגמגום, פותחו במהלך השנים שיטות טיפול בעלי עקרונות שונים ומטרות שונות שמיועדים לעזור למטופלים עם גמגום. ידוע כי לא כל שיטת טיפול מתאימה לכל מטופל, וכן ידוע כי פעמים רבות קיים קושי בשימור תוצאות של טיפול לאורך זמן. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון עמדות של אנשים עם גמגום שטופלו בעבר על ידי קלינאית תקשורת ביחס לטיפול שקיבלו, ללמוד על הגורמים שלדעתם תרמו לעמדות אלו, וכן ללמוד כיצד מוגדרת על ידם הצלחה של טיפול. למחקר גויסו כ-33 אנשים מבוגרים עם גמגום, בגילי 22-72ש` (ממוצע 35.15ש`, ס.ת. 11.9), 24 גברים ו-9 נשים, אשר מילאו שאלון פרטים אישיים וכן שאלון שחובר לצורך מחקר זה. השאלון כלל שאלות בנוגע להיסטורית הטיפולים של הנבדק, הערכתו איזה מהטיפולים היה המשמעותי ביותר ואיזה פחות, ולברר את הסיבות האפשריות לכך. כמו כן, השאלון כלל שאלות בנוגע לאופן שבו ניתן להגדיר הצלחה של טיפול, מה היתה המוטיבציה לטיפול המוצלח וכן שאלות בנוגע לטיפולים נוספים שעבר המטופל, מעבר לטיפולי קלינאית תקשורת. המחקר נמצא בשלב זה בשלב עיבוד התוצאות. התוצאות יוצגו ולאחריהם יתקיים דיון.