האם תינוקות בני 12 ח` לומדים מילים על ידי שימוש ברמזים חברתיים של מעקב אחר מבט המבוגר?

מילים הן סימבולים שרירותיים מוסכמים המשמשים לתקשורת, ומהוות את אבני הבניין לרכישת שפה. חוקרים שונים מניחים כי אחת הדרכים העיקריות בהן תינוקות לומדים מילים חדשות היא בעזרת שימוש ברמזים חברתיים, כמו למשל, מעקב אחר מבט הדובר לעבר חפץ, וההבנה כי יש לדובר כוונה לתת שם לחפץ. יחד עם זאת מעט מחקרים עסקו ביכולתם של תינוקות בני שנה ללמוד מילים חדשות בעזרת מעקב אחר מבט הדובר. מחקרים אלה מצאו כי תינוקות בני שנה מסוגלים ללמוד מילה חדשה באמצעות מעקב אחר מבט הדובר, אולם רק כאשר המילה שאמר הדובר התייחסה לחפץ הבולט תפיסתית מבין שני חפצים (בולט ולא בולט) שהוצגו לדובר.

מטרת העבודה הנוכחית הייתה להעריך האם תינוקות מסוגלים ללמוד מילה חדשה כאשר מוצגים להם שני חפצים ללא הבדל של בולטות ביניהם. נבדקו 10 תינוקות שומעים, בני 12 ח`, בעלי התפתחות תקינה בעזרת מערכת מיקוד מבט (SMI) בהליך של העדפת מבט intermodal preferential looking paradigm (IPLP) . התינוק ישב על ברכי האם מול צג מערכת מיקוד המבט, במרחק של 65 ס"מ, בחדר שקט במעבדת החוג וראה סרטון וידאו. הסרטון כלל שלב לימוד בו הנסיינית הסתכלה אל אחד החפצים וחזרה על שמו שש פעמים (למשל "הנה בקט, תראה זה ביקט), ושלב מבחן בו הנסיינית לא הופיעה על המסך, והתינוק התבקש לזהות את המילה שלמד באופן אודיטורי (למשל, "איפה ביקט?). הנסיין יישב מחוץ לתא בחדר הבקרה וצפה במעקב המבט של התינוק דרך מחשב. תכנת Gaze Tracker שמשה על מנת להציג את הגרויים לתינוק ולאסוף את זמני המבט אל עבר הצג ואזורי העניין שהוגדרו סביב החפצים המוצגים. תוצאות העבודה מראות כי בשלב המבחן, בחלון זמן של 283-2083 מילישניות מתחילת מילת המטרה, ממוצע זמן השהייה של מבטי התינוקות באזור העניין של החפץ ששמו נלמד היה ארוך יותר לעמת ממוצע זמן השהייה של מבטי התינוקות באזור העניין של החפץ שלא נלמד. תוצאות העבודה מראות כי תינוקות בני 12 ח` מסוגלים ללמד מילה חדשה באמצעות מעקב אחר מבט הדובר, לאחר שש הצגות בלבד של המילה החדשה.