הקשר בין שאלון אמסטרדם לדיווח עצמי של תפקוד שמיעתי במצבי יומיום בגרסתו העברית ומדדי שמיעה אוביקטיביים

מטרת המחקר הייתה להעריך את הישום של שאלון אמסטרדם בגירסתו העברית כפי שהותאמה בחוג להפרעות בתקשורת בקריה האקדמית אונו בשיתוף עם פרופ` סופיה קרמר מ-VU,אמסטרדם.

במחקר השתתפו 295 נבדקים דוברי עברית בטווח הגילים של 46-75 שנים, בעלי יכולת קוגניטיבית שמורה עפ"י מבחן MoCA. ספי השמיעה של כל הנבדקים נמדדו בטווח של 0.5-4 קילוהרץ ויכולת תפיסת הדיבור שלהם ברעש נבדקה באמצעות הגירסה העברית של מבחן Words In Noise (H-WIN). המבחן כולל רשימות מילות CVC מוכרות המושמעות על רקע רעש מילמול של שישה דוברים ב-שבעה יחסי אות/רעש. כל נבדק התבקש לחזור על המילים שהושמעו בשתי רשימות (אחת לכל אוזן). כמו כן מילאו כל הנבדקים את הגירסה העברית של מבחן אמסטרדם להערכת תפקוד שמיעתי במצבי יום- יום (Amsterdam Inventory for Auditory Disability and Handicap- H-AIADH). המבחן כולל 5 תתי תחומים של תפקוד שמיעתי: הבחנה שמיעתית, מובנות דיבור ברעש, מיקום הצליל, מובנות דיבור בשקט ויכולת שמיעה.

ממוצע ספי השמיעה בשתי האוזניים התקבלו בקורלציה לתוצאות מבחן זיהוי מילים ברעש ((WIN-H וציוני שאלון אמסטרדם (AIADH-H). כמו כן נמצאה קורלציה בין ציוני מבחן זיהוי מילים ברעש ((WIN-H בשתי האוזניים לציוני שאלון אמסטרדם (AIADH-H): הציון הכולל וציוני 5 תתי התחומים.

נראה כי תוצאות המחקר מצביעות על היכולת של שאלון אמסטרדם לשמש כלי להערכת קשיי שמיעה בקרב אוכלוסיה מתבגרת. עשויה להיות לכך חשיבות רבה באיתור מוקדם של נבדקים מבוגרים בעלי סיכון לירידה בשמיעה טרם הגעתם לבדיקת השמיעה הקלינית.