הדרכה באמצעות מארגן גרפי לשיפור השימוש במשאף ובספייסר בקרב הורים לילדים המאושפזים עקב התקף של קוצר נשימה

מבוא: קיים קושי בהבנה, בזיכרון ובביצוע של הוראות רפואיות בקרב מטופלים ובני משפחותיהם. שימוש שאינו נכון במשאף, בייחוד באמצעות ספייסר, שכיח ונובע מהעדר הסבר או העדר הבנה מספקת ומסתיים, לא אחת, בהחמרת מצב המטופל. אחת הדרכים להתמודד עם קשיי העומס התוכני והמבני, ועם הקושי בהבנת המונחים וההליכים הרפואיים הוא עיצוב מחדש של המידע, תוך שימוש במארגן גרפי.

מטרת המחקר: לבדוק האם השימוש במארגן גרפי (אינפוגרף) משפר את מידת ההבנה, היישום והזיכרון של ההנחיות הרפואיות בקרב הורים.

שיטות: זהו מחקר פרוספקטיבי שבוצע במחלקת ילדים ב` במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. המחקר כלל הורים לילדים בגילאי שנה עד 7 שנים, אשר אושפזו בעקבות התקף של קוצר נשימה. במידה והוחלט לשחררם עם טיפול מונע באמצעות משאף וספייסר, ההורה שובץ באופן אקראי לאחת משתי זרועות: זרוע שעברה הדרכה באמצעות אינפוגרף וזרוע הביקורת , אשר עברה הדרכה הנהוגה עד כה במחלקה. בתום ההדרכה מולא שאלון הבנה וזיכרון הכולל את נכונות שלבי הפעולה ואת סדרן. לאחר 30-60 ימים בוצעה שיחת טלפון בה מולא השאלון בשנית. לצורך בדיקת מהימנות האינפוגרף ,בוצעה במקביל השוואה בין סוגי ההדרכה, לשם שימוש בחוקן סטזוליד בילדים המאושפזים עקב פרכוס.

תוצאות: 74 הורים השתתפו במחקר: 38 בזרוע האינפוגרף ו-36 בזרוע הביקורת. הקבוצות בעלות מאפיינים דמוגרפיים דומים. לא נמצא הבדל מובהק בין קבוצת האינפוגרף לקבוצת הביקורת בהבנה ובזיכרון של הנחיות השימוש בספייסר, או הנחיות השימוש בסטזוליד. הודגם קשר בין השכלת האם לבין ציון גבוה יותר בטווח הארוך: ציון ממוצע של0.1± 0.24 ,0.16± 0.42 ו-0.48 ± 0.15 באימהות בעלות 8, 8-12 ומעל 12 שנות לימוד, בהתאמה (p-value 0.004)

מסקנות: השימוש באינפוגרף לא שיפר את מידת ההבנה והזיכרון של הנחיות השימוש בספייסר ובמשאף או בסטזוליד. מידת ההבנה והזיכרון לטווח הארוך היתה גבוהה משמעותית בקרב אימהות עם השכלה על-יסודית.