הכינוס השנתי הדיגיטלי של החברה הישראלית לפדיאטריה קלינית - חיפ"ק 2021

מוות פתאומי בתינוקות - תמונת מצב ישראל 2020

מורן שפלר גל 1,2 איתי שביט 3,4 הדס גיפס 5,6 הדס כנעני לוינץ 3,4 דינה צימרמן 7 אורי בלה 1,2
1המחלקה לרפואה דחופה ילדים, שירותי בריאות כללית, מרכז רפואי קפלן
2הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית
3המחלקה לרפואה דחופה ילדים, מרכז רפואי רמב״ם
4הפקולטה לרפואה, הטכניון
5המכון לרפואה משפטית, משרד הבריאות
6הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב
7מחלקת אם וילד, משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור

רקע: מוות פתאומי לא צפוי של תינוק Sudden Unexpected Infant Death, SUID)) מוגדר כמוות מתחת גיל שנה, ללא סיבה גלויה. בישראל ההערכה היא כי שיעור SUID הינו כ 0.25 ל 1000 לידות. בעולם מקובל שרק לאחר שלילת גורמי מוות שונים ע״י רשויות החוק ורופא מומחה ברפואה משפטית הכולל בחינה של זירת האירוע, בדיקת ההיסטוריה הרפואית, ובמקרים מסוימים נתיחה, ניתן להגדיר את המקרה כ"מות עריסה"

(Sudden Infant Death Syndrome, SIDS).

בישראל המצב מורכב. יישום החוק לגבי ברור מצבי SUID מושפע מגורמים רבים והברור במקרים אלה הינו תת-אופטימלי בהשוואה למדינות מערביות אחרות.

מטרות: קבלת תמונת מצב עדכנית על המתרחש בפועל בבתי החולים בישראל במקרי מוות פתאומי ולא צפוי של תינוקות.

שיטות: בוצע מחקר שאלונים דיגיטלי שבו נסקרו 18 מתוך 23 מנהלי מלר"די ילדים בארץ. השאלון כלל 42 שאלות בכל הנושאים של אבחנה ובירור מקרי SUID במלר"ד.

תוצאות: נמצאה שונות גדולה בפרוטוקולי הברור והטיפול של תינוקות אלה בין בתי החולים. נמצאו מספר שיקולים וחסמים כהסבר לשונות זו. רק ב-3 מתוך 18 בתי החולים קיים פרוטוקול כתוב. במרבית המקרים נעשית פנייה למשפחה לקבלת הסכמה לביצוע בדיקות במסגרת המלר״ד, כולל בדיקה חיצונית של גופת התינוק. נמצאה שונות רבה בין בתי החולים מבחינת הברור המעבדתי וברור הדמייתי מתבצע לעיתים נדירות. הדיווח לרשויות החוק בדרך כלל מתקיים אבל ברוב המקרים לא מתבצעת התייעצות עם רופאי המכון לרפואה משפטית, ומיעוט מעט הילדים עובר ברור במסגרת רפואה משפטית.

מסקנות: מן המחקר עולה צורך משמעותי בהגדרת פרוטוקול ארצי ומוסדר לבירור SUID.