השוואה בין טיפול אנטיביוטי אמפירי צר-טווח לטיפול רחב-טווח במורסה דנטלית בילדים מאושפזים

רקע: מורסה דנטלית מתפתחת בדרך כלל על רקע עששת לא מטופלת ומהווה מחלה זיהומית שכיחה, אשר לעיתים דורשת אשפוז וטיפול אנטיביוטי תוך ורידי. הטיפול האנטיביוטי האמפירי מתבסס בעיקר על מחקרים רטרוספקטיביים וכולל לעיתים תכופות שימוש באמוקסיצילין-קלוולונאט או בפניצילין בשילוב מטרונידזול. אין די מידע מבוסס ומשווה אודות היעילות של טיפול אנטיביוטי צר-טווח כדוגמת פניצילין בלבד לעומת טיפול רחב-טווח באמוקסיצילין–קלוולונאט. לכן, מטרת המחקר הנוכחי לערוך השוואה בין הטיפולים השונים למחלה זו מבחינת מועילות ותופעות לוואי.

שיטות: מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל ילדים שאושפזו במרכז שלישוני עקב מורסה דנטלית, בשנים 2010-2020 . איסוף המידע בוצע מתוך התיקים הרפואיים האלקטרוניים , תוך עריכת השוואה בין ילדים שטופלו בפניצילין בלבד לבין אלו שטופלו באמוקסיצילין-קלוולונאט על פי מדדי בסיס ומדדי תוצאה לבדיקת מועילות ובטיחות.

תוצאות: המחקר כלל 71 ילדים מהם 25 טופלו בפניצילין ו-46 טופלו באמוקסיצילין-קלוולונאט. לא נמצא הבדל משמעותי בנתוני הבסיס בין שתי הקבוצות מבחינת חומרת המחלה בקבלה, כולל גובה החום הסיסטמי, ממצאים בבדיקה גופנית וגובה C-reactive protein. טיפול בפניצילין נמצא מועיל יותר מאשר אמוקסיצילין-קלוולונאט, הן מבחינת מספר ימי האשפוז (4.2 ימי אשפוז לעומת 5 ימי אשפוז(p = 0.007) והן מבחינת משך הטיפול האנטיביוטי התוך ורידי (3.9 ימי טיפול אנטיביוטי תוך ורידי לעומת 4.5 ימים p=0.023 ). בהערכת תופעות הלוואי, לא נמצא הבדל בשיעור הכולל של תופעות הלוואי (כולל צורך בהחלפת עירוי והופעת תסמינים גסטרו-אינטסטינליים) בין שתי קבוצות הטיפול (20% לעומת 22% p=0.864).

מסקנות: בטיפול בילדים עם מורסה דנטלית, טיפול אנטיביוטי צר-טווח בפניצילין היה בעל משך אשפוז קצר יותר בהשוואה לטיפול רחב-טווח באמוקסיצילין-קלוולונאט.