הכינוס השנתי הדיגיטלי של החברה הישראלית לפדיאטריה קלינית - חיפ"ק 2021

השימוש בסטטינים ובתרופות להורדת כולסטרול בקרב ילדים ומתבגרים בישראל: תמונת המצב בקרב מבוטחי `מכבי שירותי בריאות`

מאיה יוגב ליפשיץ 1 טל בן ארי 2 גדעון קורן 3 זוהר לנדאו 4
1ילדים, מרכז רפואי וולפסון
2אנדוקרינולוגיה ילדים, מרכז רפואי וולפסון
3פרמקולוגיה, אוניברסיטת אריאל
4ילדים, מרכז רפואי ברזילי

רקע: היפרכולסטרולמיה הינה גורם סיכון ניכר לתחלואה ותמותה קרדיווסקולרית. היפרכולסטרולמיה הינה ראשונית או משנית למצבים רבים כמו: סוכרת, טיפול תרופתי ומחלות כליה. הטיפול בהיפרכולסטרולמיה בסטטינים הינו טיפול יעיל במבוגרים, ובילדים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית (ה"מ). חסר מידע על הטיפול בסטטינים, התוויות, בטיחות, היענות ויעילות בילדים בסיבות שאינן ה"מ בתנאים של "העולם האמיתי".

מטרות העבודה: לאפיין את הילדים אשר טופלו בסטטינים מבחינת גיל, אינדיקציה לטיפול, משך והיענות לטיפול.

שיטות: מחקר חתך תצפיתי, הכולל את אוכלוסיית הילדים מגיל שנה עד 18 שנים המבוטחים ב`מכבי שירותי בריאות` אשר רכשו סטטינים בין ה – 1.1.2005 ועד 31.12.2018. הנתונים הוצאו מהתיק הממוחשב. ההיענות לטיפול נבדקה על Medication possession ratio (MPR) המחושב על ידי מספר רכישות חלקי חודשי מעקב. MPR נמוך מ-0.5 מבטא היענות נמוכה לטיפול.

תוצאות:

נכללו במחקר 269 ילדים: 41% בנים. הגיל הממוצע בעת הרכישה הראשונה של סטטין היה 12.8±3.2 שנים. הסיבות לטיפול בסטטינים היו היפרליפידמיה ראשונית, הכוללת ה"מ (n=158) והיפרטריגליצרידמיה משולבת (n=23), סוכרת מסוג 1 (n=27), מחלת כליות (n=25), משני לתרופות (n=24) וסיבות אחרות (n=12). הסטטין השכיח ביותר בהמלצה ראשונה היה סימבסטטין אשר ניתן ל-173 ילדים. ל-67% נצפתה רמה נמוכה של MPR מ-0.5. שכיחות תופעות הלוואי המתועדות הייתה נמוכה: 8.9% (n=24). לא נרשמו תופעות לוואי קשות.

מסקנות:

עד כה מחקרים ארוכי טווח אשר בדקו שימוש בסטטינים בילדים נערכו בילדים עם ה"מ: במחקר זה נכללו 111 ילדים אשר טופלו באינדיקציה שונה. ההיענות לטיפול הינה נמוכה יחסית. שכיחות תופעות הלוואי המתועדות היתה נמוכה. ניתן לומר כי הטיפול בסטטינים בילדים הינו בטוח. יש להעלות את מודעות רופאי הילדים לאינדיקציות לטיפול בסטטינים ולנסות לשפר את ההיענות לטיפול.