מטרת המחקר: בדיקת שביעות רצון מטיפולים מקוונים בהפרעות בליעה ודיבור בקרב מטופלים עם פרקינסון ומטפליהם והמוטיבציה של המטופלים לתרגול עצמאי בעקבות הטיפול המקוון.
שיטה: 30 מטופלים חולי פרקינסון ו- 15 מטפלים ענו על שאלון אינטרנטי אנונימי הנועד לבדוק את שביעות הרצון והמוטיבציה של המשתתפים במחקר מטיפולים מקוונים בהפרעות בליעה ודיבור. נבנו שלושה שאלונים: הראשון נועד לבדוק את שביעות הרצון ומידת המוטיבציה של המטופלים מטיפולים מקוונים, השני נועד לבדוק את שביעות הרצון של המטפלים מטיפולים אלו והשלישי לבחון את מידת המוטיבציה של חולי הפרקינסון מהטיפול המקוון ע"י דיווח המטפל.
תוצאות: מידת שביעות הרצון מטיפולים מקוונים הינה גבוהה ולא נמצא הבדל מובהק בין שביעות רצון של אנשי הפריפריה לעומת אנשי המרכז. נמצא קשר חיובי לא מובהק בין גיל המטופל לבין שביעות הרצון שלו. המטפלים הדגימו מידת שביעות רצון גבוה מהטיפולים המקוונים וע"פ דיווחם נמצא כי מפגשי טיפול ומעקב מקוון יכולים להוות תחליף לטיפולים ומעקבים פרונטליים אולם אבחון המבוצע בצורה מקוונת אינו יכול להחליף אבחון פרונטלי. מבחינת מוטיבציה מטופלים הגרים באזור הצפון הם בעלי מוטיבציה גבוהה יותר לטיפול המקוון בהשוואה למטופלים ממרכז הארץ. לפי דיווח, עם קבלת הטיפול המקוון המטופל נוטה לתרגל יותר בזמנו הפנוי, בהשוואה למידת התרגול שלו כאשר הטיפול בוצע באופן פרונטלי. בהתאם לכך, המטופל חש במוטיבציה גבוהה יותר להשתתפות בטיפול. לפי תפיסת המטופל, ככל שסביבתו הביתית של המטופל תאפשר קבלת טיפול מיטבי ואיכותי, כך המוטיבציה שלו להשתתפות בטיפול המקוון תעלה. לא נמצא קשר בין התמיכה הנפשית המתקבלת מסביבתו של המטופל לבין המוטיבציה שלו להשתתפות בטיפול המקוון וככל שעלה הגיל כך ירדה המוטיבציה להשתתפות בטיפול המקוון.
מסקנות: השתתפות מטופלי פרקינסון בטיפולים מקוונים בתחומי דיבור ובליעה מעודדת לתרגול רב יותר מאשר השתתפות בטיפולים פרונטליים ומידת שביעות הרצון בקרב מטופלים ומטפלים הינה גבוה. אי לכך טיפולים מקוונים בתחומי הדיבור והבליעה יכולים להוות תחליף לטיפולים פרונטליים לחולי פרקינסון ללא פגיעה במוטיבציה של המטופלים לתרגול והשתתפות פעילה בטיפול.