האם ישנה שכיחות גבוהה של בקעים סרעפתיים קדמיים בילדים עם תסמונת דאון לאחר ניתוח לתיקון מום לב ?

רקע-

בקעים סרעפתיים שכיחים יותר בילדים עם תסמונת דאון בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. בשנים האחרונות נותחו במוסדנו מספר ילדים עם תסמונת דאון בשל בקע סרעפתי קדמי נדיר המזכיר בקע מולד מסוג מורגגני, כולם לאחר ניתוח לתיקון מום לב בינקותם. בקע מסוג מורגגני מהווה פחות מ5% מהבקעים הסרעפתיים, ולכן הועלתה השאלה אם יש קשר בין הניתוחים הלבביים שהילדים עברו לבין היווצרות הבקע הנדיר.

מטרת המחקר היתה לבדוק האם יש קשר בין ניתוח לב בינקות לבין שכיחות גבוהה יותר של בקעים סרעפתיים קדמיים בילדים עם תסמונת דאון.

שיטות-

נערכה השוואה בין שכיחות בקע סרעפתי קדמי בקבוצה של 92 מטופלים עם תסמונת דאון אשר עברו ניתוח לתיקון מום לב בשנים 2011-2019, לשכיחותו בשתי קבוצות ביקורת- ילדים ללא תסמונת דאון אשר עברו ניתוח דומה וילדים עם תסמונת דאון אשר לא עברו ניתוח. לצורך ההשוואה פוענחו מחדש כלל צילומי החזה של הילדים שנכללו במחקר ע"י רדיולוג ילדים, כחשודים או לא חשודים לבקע סרעפתי.

תוצאות-

בקבוצת המחקר זוהו 3 מקרים של בקע סרעפתי קדמי אשר זוהה בצילומי חזה ומקרה נוסף אשר לא זוהה בצילום חזה אך זוהה בCT - כולם לאחר פניה למיון בשל קצר נשימה. בשתי קבוצות הביקורות, שכל אחת מנתה 100 מטופלים, לא נמצאו כלל מקרים ידועים או חשודים כבקע סרעפתי קדמי (P=0.0094).

מסקנות-

יש לשמור על רמת חשד גבוהה לבקע סרעפתי קדמי בילדים עם תסמונת דאון שעברו ניתוח לב הפונים למיון בשל קצר נשימה ולבצע צלום חזה. במקרה של חשד גבוה ללא ממצא בצלום חזה יש להתקדם להדמיה נוספת.