מטרה: הזדקנות מובילה לירידה הדרגתית בפעילות הגופנית ולהפרעה ביכולת לשמור על שיווי משקל אנרגטי. הירידה בפעילות מהווה סמן עיקרי בתסמונת השבריריות (Frailty) בזקן המאופיינת בחולשה, איטיות וירידה בתיאבון ובמשקל. למרות השכיחות הגדולה של תסמונת השבריריות (30%), המנגנון בבסיס התופעה כמעט ולא ידוע. במחקר זה פענחנו את הבקרה המולקולרית על יצירת אנרגיה בגיל מבוגר, בעיקר על ידי החלבון SIRT6.
שיטות: בחנו את תוחלת החיים , רמת הפעילות, משק הסוכר והמטבולום של עכברים המבטאים ברמות גבוהות מהרגיל את החלבון SIRT6. מגוון השיטות כלל, בדיקות ביוכימיות, בדיקת פעילות בכלובים מטבולים, אנליזה במס-ספקטומטרי של מטבוליטים בכבד ובדם ועוד.
ממצאים: נמצא שעכברים שעברו עריכה גנטית לביטוי גבוה של SIRT6 חיו בממוצע 30% יותר מעכבר "רגיל" (WT). עכברים אלו לא פיתחו שבריריות תלויות גיל ושמרו בגיל מבוגר (שווה ערך לבני 80 באדם) על היכולת ליצור גלוקוז מלקטט ושומן במהלך צום קצר והראו פעילות וולנטרית או אינטנסיבית על מסלולי ריצה כעכברים צעירים.
מסקנות: מכאן הסקנו שהחלבון SIRT6 מעודד את מסלול הגלוקונאוגנזה (GNG) ופעילות תקינה שלו מונעת את הירידה בGNG בגיל מבוגר וכך מתאפשרת יצירת אנרגיה במצב של חסך בסוכר כגון פעילות גופנית.