בישראל יש כ-90,000 קשישים ובעלי-מוגבלויות שגרים בדיור חוץ-ביתי. אוכלוסייה זו נמצאת בסיכון גבוה לתחלואה ותמותה מקורונה. בנוסף, הפרגמנטציה של מוסדות אלו, הכוללים מוסדות פרטיים וציבוריים בפיקוח ו/או בעלות של ארבעה משרדי ממשלה שונים מייצרת קושי מבני בהסדרת צעדי המדיניות למניעת תחלואה.
כחודש לאחר התפרצות הנגיף בישראל, חלה עליה בשיעורי התחלואה של הדיירים במסגרות החוץ-ביתיים. מצב זה, יחד עם חוסר במידע אודות ההתנהלות הנדרשת למניעת תחלואה במוסדות, חשש להדבקות מצד המוסדות והמשפחות, וחשש לבדידות וירידה בתפקודם של הדיירים, העלה צורך בהקמת מטה מרכזי להסדרת ההתנהלות.
מטרה: שיפור איכות הטיפול בדיירי המסגרות החוץ-ביתיות על-ידי הקמת מטה מרכזי להתנהלות בזמן הקורונה.
שיטות: באפריל 2020 הוקם מטה "מגן אבות-ואימהות", במטרה לתת מענה לאומי כולל לדיירי המוסדות החוץ-ביתיים למול התפשטות הקורונה. עבודת המטה, שהורכב מנציגים מהמשרדים השונים, פקע"ר וחברה-אזרחית, התרכזה בשלושה צירים מרכזיים: מתן הנחיות באופן מרוכז, שיפור מערך הבדיקות, וקטיעת שרשראות-הדבקה.
ממצאים: מתן הנחיות באופן מרוכז: תוך שבוע מההקמה נכתב ספר תורת-העבודה המסדיר את ההנחיות הנדרשות ובכללם הנחיות לביקורים של בני-משפחה במוסדות. במטרה להבטיח שקיפות ונגישות הוקם אתר שבו פורסמה תכנית העבודה, הנחיות מקצועיות, סיכום יומי בנוגע לפעילות המטה ומצבת הבדיקות והתחלואה במוסדות. בנוסף, הוקם מוקד למוסדות ולבני-המשפחה.
שיפור מערך הבדיקות: התכנית הביאה לעלייה משמעותית בכמות הבדיקות במוסדות ולקיצור זמן קבלת תוצאות.
קטיעת שרשראות-הדבקה: התכנית הביאה לשיפור רצף הטיפול בנושאים הנוגעים להעברת מטופלים לבתי-חולים, הדרכת צוותים ותגבור כ"א. בפרט, הביאה לירידה בכמות החולים (משיעור של-47 מאומתים חדשים ליום ל-1,000 איש בשבוע שלפני הקמת התכנית ל-9.8 בשבוע השלישי).
מסקנות: הקמת מטה מרכזי למתן הנחיות וניהול הטיפול היווה מנוף לשיפור איכות הטיפול באוכלוסיית הדיירים במוסדות החוץ-ביתיים.