גילנות, חרדת פרישה ותפיסת העתיד בקרב שכירים המתקרבים לגיל פרישה

מטרה: הפרישה לגמלאות נתפסת כאירוע חיים המסמל את המעבר לגיל השלישי. ברם, מועד הפרישה המתקרב, בייחוד כאשר מדובר בעובדים שאינם עצמאיים וששליטתם בהחלטה לפרוש או להישאר בארגון אינה נתונה בידיהם, עלול לעורר חששות ודאגות לגבי הפרישה עצמה ולגבי העתיד. כמו כן, הפרישה עשויה לערער את תחושת המסוגלות, ואת הערך העצמי, ולהגביר את החשש שמרגע הפרישה, האדם ייתפס ע"י החברה כ"אדם זקן". נמצא כי חרדת פרישה קשורה לרמות גבוהות יותר של מצוקה, קשיי הסתגלות לחיים לאחר הפרישה, וחרדות הקשורות לסוף החיים. כמו כן, נמצא קשר בין עמדות גילניות ותפיסת העתיד כמוגבל וכבעל פחות אפשרויות. עם זאת, עדיין לא ידוע כיצד גילנות וחרדת פרישה קשורים לתפיסת העתיד כתקופה בה יש אפשרויות רבות או מוגבלות להתפתחות. לפיכך, המחקר הנוכחי בדק את הקשר בין גילנות לתפיסת זמן עתיד, וחקר האם קשר זה מתווך ע"י חרדת פרישה בקרב עובדים שאינם עצמאיים.

שיטות: 673 נבדקים בגילאי 50-67 (גיל ממוצע = 57.08, ס"ת = 4.65), אשר מועסקים בארגון ואינם עובדים עצמאיים, השתתפו במחקר, ומילאו שאלונים הבודקים גילנות, חרדת פרישה ותפיסת זמן עתיד.

ממצאים: גילנות נמצאה קשורה לרמות גבוהות של חרדת פרישה ולתפיסת העתיד כמוגבל יותר. כמו כן, הקשר בין גילנות לתפיסת העתיד כמוגבל תווך ע"י חרדת פרישה.

מסקנות: המחקר מחזק את הקשר בין גילנות לבין תפיסות שליליות של העתיד ושל תקופת ההזדקנות, ומראה שקשר זה מושפע באופן עקיף מהחששות סביב הפרישה לגמלאות. ההרצאה תדון בהשלכות של תפיסות גילניות על האופן שבו אנשים הנמצאים לפני פרישה רואים את עתידם ומתכוננים אליו, ותציע רעיונות פרקטיים העשויים לסייע לעובדים מבוגרים להתכונן לפרישה ולחיים לאחר היציאה משוק העבודה.