חדשנות דיגיטלית כמענה מיידי לטיפול בחולי קורונה במרכז רפואי שיבא

רקע ורציונאל

בתחילת שנת 202 הגיעה קורונה לישראל, מרכז רפואי שיבא קלט את ראשוני המטופלים. נדרשנו להקים מתחמים לחולי קורונה הראשונים בישראל. לא היה לנו ממי ללמוד והכל נעשה תוך כדי תנועה. היו לנו אתגרים רבים: טכנולוגיים, לוגיסטיים , תפעוליים וכמובן רפואיים.

מטרות

במסגרת הקמת מתחמים לחולי קורונה והמאמץ לתת את הטיפול המיטבי למטופלים, המשימה העיקרית שעמדה בפני אגף מערכות המידע, האחראי ומטפל בכל מערכות המידע, התקשורת והדיגיטל, הייתה לאפשר לצוותים הרפואיים להעניק את הטיפול הרפואי המיטבי תוך כדי שמירה על בריאות הצוות. זה נעשה על ידי מתן אפשרות לטיפול מרחוק בחשיפה מינימלית למטופלים עד כמה שניתן. הדבר הצריך הכנסת טכנולוגיות ייעודיות שיאפשרו את העבודה מרחוק תוך כדי מתן תחושה של קירבה למטופלים וללא יצירת הרגשה של ניתוק מהצוות הרפואי וממשפחות המטופלים.

אילוצים מסקנות ותובנות להכנת התכנית

בכדי לתמוך בכל האמצעים והטכנולוגיות החדשות, נדרשנו לשפר את תשתיות התקשורת הן בתוך הארגון והן מחוץ לארגון וזאת כדי לתת מענה לדרישה הגבוהה של רוחב פס ולאפשר להעביר עליהן כמויות מידע עצומות ובאיכות המתבקשת כגון: העברת מידע ממצלמות, העברת וידאו, אודיו וטקסט.

הנחת העבודה היתה שהכל אפשרי לביצוע לטובת המטופלים והצוותים הרפואיים. דרשנו גם שכל הטכנולוגיות שיכנסו למתחמים יהיו עד כמה שניתן ידידותיות למשתמש הן לצוותים הרפואיים והן למטופלים, מתוך הנחת יסוד- שככל שהטכנולוגיה פשוטה וידידותית כך ישתמשו בה יותר.

תכנית יישום ואבני דרך

המענה ניתן בעיקר למספר תחומים בהם נדרשת טכנולוגיה שתאפשר "עבודה מרחוק":

· ניטור מטופלים

· בדיקה גופנית

· תקשורת מטופל-מטפל

· תקשורת מטפל- מטפל

תקשורת מטופל- משפחתו

כאשר השתמשו בטכנולוגיות הבאות:

תרומות והשלכות ליישום

למרבה השמחה, הטנגולוגיה שנכנסה בזמן תקופת הקורונה משמתש את מטפלי מרכז הרפואי שיבא גם בימים אלה ולא רק עבור מטופלי קורונה. אין ספק, כי קורונה האיצה תהליכים טכנולגויים ודיגטלים ושימשה להם כתקופת פיילוט.