רקע ורציונל: קיומו של תיק רפואי ממוחשב הוא אבן יסוד במתן שירות רפואי איכותי, ובמיוחד במרכיבי המפתח אותם הוא מאפשר:
◄ טיפול איכותי ואחיד במהלך שלבי הטיפול בתוך המרכזים הרפואיים - התבססות על תיעוד אמין, נגיש וזמין של ההיסטוריה הרפואית, סנכרון המסגרת הטיפולית לכל אורכה, חיבור למכשור רפואי, ואפשרות לשלב יתרונות מבוססי- טכנולוגיה כמו מערכות תומכות-החלטה, הדורשות מידע כבסיס להפעלתן.
◄ רצף טיפולי בין גורמים מטפלים - במעבר אל הארגון המטפל וממנו, ובפרט - בהעברת המידע לקופת החולים המתכללת את הטיפול הרפואי בפרט.
◄ יצירת מערכת רפואית אפקטיבית ובת קיימא, בעולם של משאבים מוגבלים. איסוף ואינטגרציה של מידע מאפשר לעבור מטיפול תגובתי לטיפול בריאות מונע, מטיפול הומוגני לטיפול מותאם אישית למטופל, בחינה של צווארי בקבוק, איתור נקודות יעילות ונקודות חוסר יעילות, ניתוח הגורמים לתפקוד נכון ולתפקוד לקוי של המערכת וכו`.
◄ בסיס ליצירת מאגר מידע קליני ארגוני המהווה בסיס למחקרים קליניים, נתונים סטטיסטיים, ניהול סיכונים, דיווחים למשרד הבריאות, מערכת BI ארגונית וביג דאטה.
במרכזים הרפואיים הממשלתיים הכלליים פעלה מערכת מיושנת, עם ממשק משתמש מורכב להפעלה. המערכת לא תמכה בצרכי היחידות רפואיות מיוחדת, הציעה יכולות מוגבלות לקישור מכשור רפואי, דרישות חדשות הצריכו בדרך כלל פיתוח.
מטרות: כדי לתמוך באסטרטגית החטיבה לפיה יש לרכז את כל סוגיות המטה וסוגיות הניהול הרוחביות לבתי החולים הממשלתיים תחת קורת גג אחת, לייצר סדר וסינרגיה ולהבטיח אחידות, ובכלל זה במערכות המידע הליבתיות, החטיבה ביקש להקים פתרון, שיפעל בצורה אחידה ואינטגרטיבית בכל אשכולות ההתמחות, יאפשר לאגם משאבים, לחסוך בעלויות הפיתוח, ההתאמות וההטמעה, להגביר את המשילות של משרד הבריאות ולחזק את היכולת להטמיע ולאכוף תהליכי עבודה נכונים.
תוצאות וממצאים עיקריים: פורסם מכרז לבחירת פתרון לניהול תיק רפואי ממוחשב בבתי החולים, שיחליף את המערכת הקיימת. במכרז נבחרה מערכת קמיליון לניהול התיק הרפואי הממוחשב.
כשלב ראשון בפרויקט רקמה הוקמו תשתיות ונבנו תהליכי העבודה.
ההטמעה במרכזים הרפואיים החלה בשנת 2019. הטמעת המערכת בכל מרכז רפואי נמשכת כשנה בה נפרסת המערכת ביחידות שונות במרכז.
נכון להיום הושלמה הטמעה ב 3 מהמרכזים ו-2 מרכזים נמצאים בעיצומה של ההטמעה.
הערכים המוספים מהמערכת באו לידי ביטוי במיוחד בתקופת משבר הקורונה בה נדרש לבצע מהלכים מידיים לדוגמא: שינויים במבנה הארגוני, הקמה מהירה של מחלקות חדשות, קבלת מידע עדכני ממכשור רפואי, הפצת מידע תמונת מצב רציפה על חולי הקורונה, ניטור מקרוב של המצב הרפואי הקריטי של החולים כולל התראות, תמיכה בניהול המידע על חיסוני הקורונה וניהול התסמינים.
מסקנות ותובנות: פרויקט רקמה הוא בעל בחשיבות עליונה, שכן הוא ממחשב באופן מלא את רצפת הייצור הקלינית, מאפשר לבצע התאמות מהירות לכל המרכזים ולכל המחלקות ובצורה אחידה ותומך בחיבור למכשור רפואי. מבחינת המשתמשים – המערכת נוחה למשתמשי קצה ומנחה אותם בעבודתם.
תרומה והשלכות להמשך: הטמעת המערכת במרכזים הרפואיים הביאה לתרומה משמעותית בפעילותם, כפי שפורט לעיל.
מתוכנן המשך פריסה של המערכת ל-3 מרכזים רפואיים נוספים כבר בשנת 2022.
בשלבים הבאים תבוצע אינטגרציה עם מכשור רפואי נוסף, המשך פיתוח והתאמות רגולטוריות, ככל שיידרשו.