רוב החוקרים של מחשבת ימי הבינים שהתוודעו לחיבורו של אלבלג `תיקון המידות`, התייחסו בחשדנות לטענתו כי הוא מחזיק בעמדת `האמת הכפולה` וחלקם אף טענו כי בתוך הטקסט הוא הסתיר שלמעשה החזיק בעמדה אחרת. מחקריהם העלו קשיים ובעיות שעולים מהקריאה בטקסט. בכוונתי להציג בהרצאתי את דעתי לפיה הוא אכן החזיק בעמדת `האמת הכפולה` ודבריו לאורך הספר מובנים וקוהרנטיים לחלוטין.