המשורר והסופר שאול טשרניחובסקי (1943-1875) מרבה לעצב ביצירותיו את העולם היהודי במזרח אירופה בתקופה שבה רוח ההשכלה מתפשטת בקהילות היהודיות במזרח אירופה והעולם היהודי המסורתי הישן נאלץ להתמודד במציאות תרבותית חדשה ולהתעקש על המשך קיומו הרוחני והתרבותי. בין הדמויות בחברה היהודית, במרחב הקהילתי והמשפחתי מעוצבות דמויות בשלבי החיים השונים, ילדים צעירים, מתבגרים, הורים ומבוגרים, סבים וסבתות, סבא רבא וסבתא רבתא. במחקרי אבקש להתמקד בעיצוב דמויותיהם של הסבא והסבתא, של בני גיל המכונים בשפה בת זמננו "הגיל השלישי", "גיל הזהב" ועוד.
דמויותיהם של הסבא והסבתא מעוצבות ביצירות של טשרניחובסקי בז`אנרים שונים, כך באידיליות: "סבתא כך היתה אומרת [...]",[1] "חתונתה של אלקה",[2] "שמחה לוא דווקא"[3], בפואמות כמו "פסח מדוכים",[4] "סבתא חדישה שלנו",[5] "סבא מפליג לאודסה","אמא דסבתא שלי",[6] "בערבי שלהי דקיטא",[7] ועוד.
נראה כי דמויות של הדור השלישי, הסבא סבתא, מתוארות כפעילות במרחב המשפחתי ולא פעם אף נוכחות במרחב הקהילתי ותרומתן ניכרת לחיוב. הן מעורבות בשגרת חיי המשפחה ובעת הצורך היא גם מכוונת, מייעצת ומעירה בענייני חינוך, כלכלת בית וחיסכון תוך דאגה לעתיד הקיומי כלכלי של בני הדור הצעיר, צאצאיה בני/נות הזוג ונכדיה. לדור הצעיר היא משמשת מקור לחום ולאהבה, משען בעת שעת משבר ואף מקור להשראה.
המחקר יבקש לבחון את עיצובי דמות הסבא והסבתא ביצירותיו של טשרניחובסקי ואת תרומתן ליצירות?
[1] שאול טשרניחובסקי, שירים, כרך א` , תל אביב: דביר, 1966, עמ` 434-432.
[2] שאול טשרניחובסקי, שירים, כרך ב` , תל אביב: דביר, 1966, עמ` 666-619,
[3] שם, עמ` 709-694.
[4] שם, עמ` 771-763.
[5] שם, עמ` 787-783.
[6] שם, עמ` 804-801.
[7] שם, עמ` 890-887.