רקע ורציונאל: מחקרים מראים שטעויות בטיפול תרופתי הן שכיחות, גורמות לתחלואה ותמותה ומעלות את הוצאות הטיפול. טעויות רבות הניתנות למניעה נגרמות בעת מתן ההוראה הרפואית, כגון - מינון מוטעה, תדירות או דרך מתן שגויה, אי זיהוי רגישות-יתר ותגובות בין-תרופתיות, אי התאמה לתפקודי הכליות והכבד ועוד. למערכת ממוחשבת התומכת בהחלטות הרופאים בעת רישום ההוראות לטיפול תרופתי פוטנציאל לשפר משמעותית את איכות ובטיחות הטיפול.
מטרות: פיתוח והטמעת מערכת לתמיכה בהחלטות המשולבת ברשומה הרפואית הממוחשבת לשיפור איכות ובטיחות הטיפול התרופתי. זאת תוך שימת דגש על מנגנונים לצמצום התרעות יתר ועל התאמה למגוון רחב של תחומים קליניים.
תוצאות וממצאים עיקריים: בתום תהליך של הערכת חלופות ומכרז בשרותי בריאות כללית נבחרה חברת First Databank המיוצגת בארץ ע"י DXC כספקית של מאגר המידע התרופתי וכלי קישור לרשומה הרפואית הממוחשבת. הוקם קטלוג תרופות ייעודי למערכת ונבנו עבורו תהליכי עדכון שוטפים. אופיינו ופותחו רכיבי תוכנה לקישור בין מאגר המידע התרופתי לרשומה הממוחשבת עבור 12 מודולים המובנים במערכת. הפונקציונאליות כוללת בקרת מינונים בכל טווח הגילאים, התאמת מינון לתפקוד הכליות, התרעות על רגישות-יתר, תגובות בין-תרופתיות וכפילות טיפולית, התאמת טיפול למצב של הריון והנקה ועוד. אופיינה לוגיקה ייחודית להצגת תוכן ההתרעות והתמודדות עם בעיית התרעות היתר, שמומשה בפיתוח ממשק למערכת קמליון המשמשת את בתי החולים בכללית. בנוסף, המערכת נבנתה באופן המאפשר הפעלה מותאמת לתחומים קליניים שונים. על מנת לערוך בקרה שוטפת על התרעות המערכת פותחו כלי בקרה ודוחות ייעודיים המאפשרים זאת.
נבנתה מתודולוגיה להטמעת המערכת בפועל בבתי החולים של הכללית. לאחר מפגש להתנעת הפרויקט מתקיימת סדנא להכשרת צוות מוביל בבית החולים. אז מותקנת המערכת בסביבת הייצור בתצורה שקטה לתקופת זמן מוגדרת. במצב זה ההתרעות מופעלות ברקע אך אינן מוצגות לקלינאים. במהלך תקופה זו מתבצעת התאמה של המודולים וההתרעות במטרה לצמצם עד כמה שניתן התרעות יתר. עם השגת מטרה זו מתחילה עלייה לאוויר בתצורה מלאה במספר מצומצם של מחלקות נבחרות, ולאחר מכן באופן הדרגתי במחלקות נוספות.
המערכת פועלת בתצורה המלאה בשישה בתי חולים כלליים של הכללית ובנוסף בבית חולים לילדים. במחצית הראשונה של שנת 2021 נערכה בקרה של מערכת מבט על כמיליון ומאה שלושים אלף הוראות לטיפול תרופתי. שיעור ההתרעות העוצרות היה בתקופה זו 4.6%, למעט בבית חולים שניידר לילדים שבו השיעור היה 16.8%. הסיבה לכך הינה התרעות על נתונים חסרים כגון שבוע לידה יחד עם מורכבות הטיפול התרופתי בילדים. רוב ההתרעות נבעו ממודול בקרת מינונים הכולל גם התאמה לתפקוד הכלייתי, ולאחר מכן בסדר יורד מהמודולים לאינטראקציות בין תרופתיות, לאלרגיות ולכפל טיפולי.
מסקנות ותובנות, תרומה והשלכות להמשך: ניכר שהמנגנונים לצמצום התרעות יתר שפותחו במערכת מאפשרים הצגת התרעות יותר ממוקדת.
כמו כן, מתודולוגית ההטמעה שגובשה מאפשרת הפעלה אופטימלית לפי מאפייני המוסד.
השימוש במערכת מבט מונע טעויות בטיפול התרופתי באופן שוטף, ותורם באופן משמעותי לשיפור איכות ובטיחות הטיפול. המערכת תוטמע בשנה הקרובה גם בבתי החולים השיקומיים והפסיכיאטריים של הכללית. בנוסף, מתקיים תהליך לשילובה במערכת קליקס עבור הקהילה בכללית.