“And by Our Way We Have Concluded”: The Stories in Mishnah Sukkah 2

הדיון ביחס הכללי בין הלכה לאגדה, מלווה את פרשנות התלמוד ומחקרו מראשיתם. בשנים האחרונות הופנתה תשומת הלב אל הזיקות המורכבות בין סיפור לחוק בספרות חז"ל, מנקודות מבט שונות (תורת הספרות, תורת המשפט, ועוד). בדברינו נתמקד במעשים שבמשנה, ונבקש להוסיף פן נוסף לדיון באמצעות עיון בקבוצת סיפורים בפרק שני של המשנה במסכת סוכה. את המעשים המשולבים בפרק זה נציע לקרוא כמערכת ספרותית אחת המתפקדת ברמת הפרק, ומעבירה מסר נסתר לגבי הנושאים בהם עוסק פרק זה. בחמשת המעשים שינותחו, המקיימים ביניהן זיקות פנימיות, מתעמתות דמויות בעימות שבין רמות שונות של סמכות, ועושות שימוש ברמות שונות של שיח, אמירה והצהרה. נבקש לטעון שלאורך הפרק מתבסס כאן מהלך ספרותי-טיעוני. נראה כי כל חמשת המעשים בפרק זה, בנויים בתשתית יסוד אחת ומהווים אמירה מתפתחת ההולכת ומחדדת את טענתה, לצד הדיון ההלכתי העקרוני המתנהל בפרק.

בדברינו נבקש להציג את פרק ב, בו יתמקד העיון, כרב מערכת ספרותית מתוכננת ומובנית. רמז ראשון לאפשרות שנציג מציעים ספראי בפירושם למסכת סוכה: "יש בפרק (ב) סדרה ארוכה למדי של מעשים, יותר מבפרקים אחרים במשנה. אין בידינו הסבר לכך". ההסבר אותו נבקש להציע יהיה שבפרק סדרת סיפורים ארוכה (ומובנית) מפני שהם הם היוו את תשתית בניינו של הפרק.