A Study of the Configuration of the Cities of Refuge in Comparison with the Sacred Tree of Asherah

בהרצאה אבקש להסביר את התצורה של שש ערי המקלט בישראל, זו כנגד זו משני צדי נהר הירדן, ואת משמעותה המיתית כבבואה של העץ המקודש בישראל המקראית. עץ מקודש המיוחס לאשרה (הפן הנקבי באלוהות), שבחיבור עם כוחו הוויטלי של האל, יושב הר צפון (חרמון), מקור מימי הירדן, הכוח האלוהי לברכה ולחיים. כלומר החסות לחיים לרוצחים בשגגה. תזה זו נשענת על המיתוס האוגריתי-כנעני על האל אל יושב הר צפון (כמו בדת הישראלית הקדומה), כמו גם על מקום הר צפון לעצמו כמקום מקלט (של האל ים מפני האל בעל), ועל האיקונוגרפיה של העץ המקודש של האלה אשרה. עץ מקודש, שבצורתו שלושה עיגולים זה כנגד זה היוצאים מהגזע האמצעי, למעשה וריאציה צורנית לטופס (עץ) המנורה בישראל. כך שבזה גם הסבר לקביעה לשחרור הרוצחים בשגגה מערי המקלט עם מות הכוהן הגדול, שכן בתפקידו הדלקת המנורה בפולחן המשכן/המקדש (או כהן אחר שתחת סמכותו), כלומר הענקת חיים סמלית לרוצחים בשגגה יושבי ערי המקלט, ועם מותו ביטול החסות לחיים לבני דורו החוסים שם תחת משמרתו.

כמו כן, קביעה זו בכוחה גם להסביר את האסימטריה בבחירת שלוש ערים בעבר הירדן המזרחי, תחום של שני שבטים וחצי בלבד, לעומת כמות דמוגרפית רבה יותר של תשעה שבטים וחצי בעבר המערבי.