מערכת מידע תומכת החלטה לחיסוני אלרגיה

רקע: חיסוני אלרגיה ניתנים למטופלים הסובלים מאלרגיות חמורות. בחיסוני אלרגיה המטופל נחשף בצורה הדרגתית לאלרגן. האלרגן ניתן בריכוזים ובכמויות הולכים וגדלים בהתאם לפרוטוקול טיפולי ספציפי. תגובת המטופל לחשיפות הינה אישית ותלויית שלב ורצף טיפולי. מתן ריכוז או כמות אלרגן לא מותאמים עלול לגרום לתגובה מסכנת חיים. הפרשי הזמנים בין טיפול לטיפול מהווים גורם מכריע בקביעת מידת החשיפה, המותאמת לתגובה החיסונית הרצויה. יש צורך קליני במערכת מידע שעוקבת אחר הרצף הטיפולי, אוספת את המידע, ותומכת בהחלטה לגבי השלב הטיפולי הבא.

מטרות: בפרוייקט זה יצאנו לבדוק האם מערכת איסוף נתונים במבנה רב שכבתי יכולה לתמוך בקבלת החלטות דינאמית, תלויית טיפול ומטופל, במערך חיסוני האלרגיה בבית חולים מאיר.

שיטות: בבניית המערכת נעשה שימוש בארכיטקטורה רב שכבתית לצורך אינטגרציה בין צד השרת לבין האפליקציה (הקצה הקדמי). המערכת אספה נתונים אודות המטופל ואודות הטיפולים השוטפים לבסיס נתונים רלציוני. אלגוריתם, המבוסס על פרוטוקולי טיפול ידועים, השמורים אף הם בבסיס הנתונים הרלציוני, חישב את הריכוז ואת כמות האלרגן הדרושים לטיפול הבא, בהתאם לשלב הטיפולי ולהפרש הזמנים מהטיפול האחרון של המטופל, והציע את הטיפול באפליקציה.

הקצה הקדמי (האפליקציה) הכילה: א) רכיבים (components), השולטים על כל אינטראקציות איסוף הנתונים עם המשתמש. ב) מיצגים (views), השולטים על רכיבי המסך ועל הלוגיקה שלהם. ג) נתונים (data), המשמשים להעברת נתונים מהשרת למיצג התואם לו.

הקצה האחורי (השרת) הכיל את השכבות: 1) שכבת המצגת (presentation layer), המכילה את ממשק תכנות היישומים, האחראי על עיבוד בקשות המשתמש מהשרת ועל הזנת הנתונים הנאספים על ידי הרכיבים בשרת. 2) שכבת הלוגיקה (Business logic layer), המכילה את הכללים ליצירת נתונים, לשינויים, להצגתם ולשמירתם. 3) שכבת הגישה לנתונים (data access layer) מכילה את רכיבי הנתונים האחראים על תקשורת עם בסיס הנתונים. 4) ממירים (converters) מבצעים המרה של סוגי תצוגות הנתונים על מנת לאפשר תקשורת נתונים בין השכבות. 5) שכבת התיקוף (validation), מתקפת את הנתונים המתקבלים מהמשתמש ולוכדת שגיאות סוגי הנתונים המתקבלים מהמשתמש.

ממצאים: נבנתה אפליקציה התומכת בהחלטות הצוות הנוגעות לריכוז ולכמות האלרגן הניתן בחיסון. האפליקציה מאפשרת בחירה אוטומטית של רכיבי החיסון בהתאם לפרוטוקול מוגדר, אך מאפשרת התאמה אישית, לשיקול דעת המטפל.

המערכת ניתנת להרחבה ברמת רכיבי השליטה בקצה הקדמי והאחורי, ומאפשרת הוספת טיפולים שונים, בהתבסס על מבנה המערכת הקיים.

מסקנות: מערכת המידע הוקמה במטרה לתמוך בטיפול מותאם אישית ובאיסוף נתונים בחיסוני אלרגיה. המערכת עושה שימוש בדוגמות תכנותיות ובכלי תכנות חדישים. מחקר עתידי בתחום נתמך על ידי מבנה בסיס הנתונים.

תרומה והשלכות: איסוף נתוני תופעות הלוואי והתגובתיות לטיפול עולה כצורך קריטי בבניית מערכת תומכת החלטה בחיסוני אלרגיה. מערכת המידע המוצגת הינה ראשונה מסוגה המדווחת בתחום. המערכת המוצעת יכולה לשמש כמודל תכנותי למערכות מידע תומכות החלטה בטיפול ארוך טווח המותאם אישית למטופל, ובפרט בחיסוני שגרה.