קונגרס העולמי ה-18 למדעי היהדות

Neologisms in the Semantic Field of Color in Shlonsky`s Writings

author.DisplayName

שלונסקי היה משורר למבוגרים ולילדים, עיתונאי ומתרגם. כתבי שלונסקי המקוריים והמתורגמים מכילים אלפי חידושי מילים שקיבץ יעקב כנעני במילון חידושי שלונסקי (תשמ"ט). ליץ` (1969) דן באפשרויות העומדות בפני משוררים וסופרים לחדש מילים וביטויים בלשון ואף לסטות מחוקיה. בהרצאתי אציג חידושי לשון של שלונסקי בשדה הסמנטי של הצבע.

על השדה הסמנטי של הצבעים נכתבו מחקרים לשוניים רבים, למשל אולמן (1962). גם בספרות יש דיונים רבים המתייחסים לשימוש בצבעים בקטגוריות דקדוקיות שונות: כשמות תואר (אדום) כפעלים (מאדים) וכשמות עצם (כְּחֹל הַשָּׁמַיִם). לנדאו (תשל"ט) ואחרים עוסקים במשמעותם הסמלית של הצבעים ובסוגיהם השונים.

העיון במילון חידושי שלונסקי (תשמ"ט) העלה 47 חידושי לשון בשדה הסמנטי של הצבע. החידושים נבדקו במילון אבן-שושן (2003), ונמצא שרובם מיוחסים לשלונסקי, להוציא 14 שאינם מתועדים בו מאחר שהמילון אינו מסתמך על כל כתבי היוצרים. כל המקרים שיוחסו ליוצרים אחרים, להוציא אחד, נבדקו ביסודיות על פי מועד כתיבתם והתברר ששלונסקי קדם להם.

הממצאים העלו גיוונים ב-8 סוגי צבעים: אדום, אפור, ורוד, זהוב, שחור, כחול, תכלת וצהוב לפי חלוקה זו: 23 שמות תואר, 15 שמות עצם ו-9 פעלים. רוב החידושים מצויים בכתבי שלונסקי בעברית ו-22 מהם בתרגומיו. נמצאו גם צבעים מקוריים שחידש: תָּרֹג, אָרֹד (מאָרָד), חֲלַבְלָבִי, שְׁחַמְחוּם ועוד. 10 חידושים הם בצבע הכחול, לדוגמה כַּחְלִיל, כְּחֵלֶת; ו-8 בצבע האפור: אֲפֹרָפֹר, אַפְרוּרִי ועוד. מבחינה מורפולוגית 24 חידושים בתצורה מסורגת, 5 בתצורה קווית ו-18 בשילוב של שתיהן. החידושים בספרות המתורגמת הם מיצירות בשפה הרוסית שבה יש גיווני גיוונים של הצבע.

ההיקף הרחב של המצאי בתחום כה מצומצם מצביע על דיוק בתיאור ועל נאמנותו של שלונסקי לתוכן ולמסר בספרות המתורגמת, שהשפיע גם על יצירתו בעברית. המחקר מציג את תרומתו הרבה של שלונסקי להעשרת המילון העברי.

מקורות

אבן שושן, א` (2003). מילון אבן שושן. עם עובד, כנרת זמורה ביתן דביר, ידיעות אחרונות.

כנעני, י` (תשמ"ט). מילון חידושי שלונסקי. ספריית פועלים.

לנדאו, ד` (תשל"ט). ממטפורה ועד סמל. הוצאת אוניברסיטת בר-אילן.

Ullmann, S., (1962). Semantics. Basil Blackwell.

Leech G.N., (1969). A Linguistic Guide to English Poetry. Longman. pp. 5-9.