רקע ורציונל: מגפת הקורונה הביאה לשינויים באופן שבו מתקיים המפגש בין המטופל למטפל. החובה לריחוק חברתי הביאה מטופלים רבים להימנע מלהגיע למרפאות ולבתי החולים על מנת לקבל שירותי רפואה ולהשתמש יותר ויותר בכלים דיגיטליים. מחקרים שבחנו תקופה זו גילו כי עבור מטופלים רבים, השימוש באופציה הדיגיטלית הייתה ניסיון ראשון וכי הם מתכוונים להמשיך ולהשתמש בה גם בימי שגרה. לצד היתרון העצום בדמות שירותי רפואה נגישים, קיימים גם אתגרים רבים הכרוכים בפיתוחם של מערכות לרפואה מרחוק. ראשית, עקרונות המטופל במרכז מעלים את הצורך במערכות שתסייענה לגשר על פערי התקשורת הכרוכים ברפואה מרחוק, המקשה על יצירת אמפתיה עם המטופלים ושבירת מחסומי תרבות. שנית, מצופה כי ברמה המקצועית, השירות מרחוק יהווה תחליף הולם לשירות הניתן באופן פרונטלי. לבסוף, תהליך ההטמעה צריך להיות מהיר ופשוט על מנת להבטיח שימושיות מרבית בארגוני הבריאות שבהם הקשב והמשאבים הארגוניים ממוקדים בעשייה היומיומית של הטיפול. אתגרים אלו חשובים בשגרה ובמיוחד בשעות משבר כדוגמת מגפת הקורונה.
מטרות: המחקר מתאר את השנה הראשונה להפעלתה של מערכת הדרכה מותאמת אישית למשפחות לילד/ה העומד/ת לעבור ניתוח במרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי. המערכת פותחה בשיתוף פעולה בין המרכז הרפואי וחברת GistMD, הוטמעה בחודש אוגוסט 2020 והשימוש בה נמשך ברצף גם בתקופות הסגר שחל בישראל בעת מגפת הקורונה. המערכת מבוססת WEB ואינה מחייבת התממשקות לתשתיות מערכות המידע של בית החולים, עובדה שהקלה על תהליך ההטמעה וההיענות במרכז הרפואי. המערכת תוכננה במיוחד להנגשת המידע תוך גישור על פערי התקשורת שבין המטפל למטופל ומכילה סרטון הדרכה מבוסס אנימציה בן חמש דקות, המותאם אישית לגיל, למגדר ולמצבו הרפואי של הילד/ה. בנוסף, מכילה המערכת גם אפשרות להורדת טפסי הסכמה מדעת לקראת הניתוח ושאלון רקע רפואי להערכת טרום-הרדמה. שאלון זה מאפשר למשפחות שילדיהם לא מאופיינים ברקע רפואי שמצריך תהליך הרדמה ייחודי, לחסוך את המפגש הפרונטלי עם הרופא המרדים כחלק מ`יום טרום הניתוח` הנהוג במרכז הרפואי. הפעלת המערכת נעשית ע״י משפחת הילד/ה: כאשר נקבע מועד לניתוח נשלחת למשפחה הודעת טקסט הכוללת קישור למערכת.
תוצאות וממצאים עיקריים: עד לחודש אוגוסט 2021, נשלחו הודעות ל 1977 משפחות שילדיהם עתידים לעבור ניתוח. 1574 (79.6%) מהמשפחות נכנסו למערכת באמצעות הקישור בהודעת הטקסט שנשלחה להם. מהן, 954 משפחות (60.6%) מילאו שאלון רפואי שאפשר לחסוך את הפגישה הפרונטלית עם הרופא המרדים. 1123 (%71.4) משפחות הפעילו את סרטון ההדרכה ו-891 (79.3%) מהן צפו בשלושה-רבעים לפחות מתוכנו. 458 (29.1%) משפחות הורידו את טפסי ההסכמה מדעת לפני הניתוח.
מסקנות ותובנות: נתוני השימושיות ושביעות הרצון הגבוהים בקרב המשפחות לילדים העומדים לקראת ניתוח והמהווים קבוצה טיפולית המצריכה מענה רגשי ייחודי, הוכיחו כי ניתן לעמוד בעקרונות המטופל במרכז והרפואה המותאמת אישית גם באמצעות מערכות לרפואה מרחוק.
תרומה והשלכות להמשך: הודגם כי מוצר קל להטמעה וליישום בקרב עובדי הבריאות מאפשר שימושיות תועלתנית יותר למטפל ולמערכת. לבסוף, ליכולת לחסוך פגישות פנים-אל-פנים מבלי לגרוע מאיכות ובטיחות השירות הרפואי, ישנו ממד של חיסכון כלכלי ויעילות משאבים עבור ארגון הבריאות וחיסכון בזמן עבור המטופל ומשפחתו.