Theological Matricide in ancient Israelite religion, and commentary on the Book of Lamentations.

מחקר דת ישראל הקדומה, הן הארכיאולוגי והן הספרותי-מקראי, הצביע משכבר על כך שבראשית ימיה, דת ישראל כללה בבסיס פולחנה אלה-אם מקובלת ואהובה. בהתבסס על הנביא ירמיהו, מד` טו-יח`ובהנחה שמלכת השמיים היא אשרה, כפי שלמשל הניח קוח ( (Koch [1] ) הרי שבני העם סברו, חשו והאמינו שהאלה-האם מבטיחה להם חיים מיטביים, בעוד שדווקא נטישתה ועבודת יהווה בלבד, גוזרת עליהם חיי רעב, סבל וייסורים.

ניתן אם כן, להבין, שפולחן האלה והאמונה בה, היוו בתפיסת העם גורם חיוני וקריטי לביטחונו הקיומי-רוחני. יש לשער אם כך, שהרחקתה האלימה של אלה-אם זו מחיי האמונה והפולחן, כפי שהיא מתוארת במקרא עצמו ( מלכים ב` כג` ד`-כה`), יצרה בהלה רבה, מצוקה, אימה וחווית כליה וחדלון בקרב המאמינים. אולם, מצב משברי זה לא זכה לחקירה מעמיקה באשר להשלכותיו על רוח העם, על דרכי התמודדותו, ועל האופן בו כל אלה התבטאו בכתבים הדתיים. יתכן כי ההצגה המקראית של אלה זו כנטע זר וחטא כבד שהביא לענישה והגליה, יצרה התעלמות והכחשה של המטריסייד (Matricide) שבוצע בחיים הדתיים של עם ישראל הקדום.

מטריסייד (רצח אם) הוגדר על ידי תאורטיקניות פמיניסטיות כתהליך של הפיכת העמדה האימהית והיחסים איתה לזניחים ושוליים עד כדי הרס מוחלט ומחיקה שלהם. המושג כולל הכחשת הממשות של החיבור הראשוני אל האם, שלילתה הגורפת והכחשת שלילת האם בחיי הפרט, התרבות, המיתולוגיה והדת. למטריסייד השלכות רבות, הן בהיבט של הפסיכולוגיה של הפרט, והן בהיבט של הפסיכולוגיה של ההמון. השלכות אלה, מטבע הדברים, מוצאות ביטויים ביצירה ספרותית – הן כביטוי ספרותי אישי והן כביטוי ספרותי עממי ולאומי.

בהרצאה אצביע על האפשרות כי מגילת איכה, הנתפסת כקינה על חורבן בית המקדש ויהודה, עשויה לבטא בחלקים מסוימים שלה, אבל וקינה על חורבן פולחן האלה האם, ושבר אמוני-קיומי בעקבות המטריסייד התאולוגי שבוצע בחיי המאמינים והסוגדים, כפי שמתאר ספר מלכים ב`.

[1] Klaus Koch, "Aschera als Himmelskönigin in Jerusalem", UF 20 (1988) 97-120.