Ashkenazi Versions of Prayers/Blessings in Maimonides’s Mishneh Torah
נוסח תפילה והברכות הוא לא דבר של מה בכך. חז"ל הקפידו על דיוק הלשון, והזהירו שלא לשנות מאומה מהנוסח הקבוע. בהלכות קריאת שמע א`:ז` סיכם הרמב"ם את היסוד הזה בדיני תפילה וברכות בזה הלשון: כללו של דבר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות הרי זה טועה וחוזר ומברך כמטבע. אולם הזמן עשה את שלו ופיזורו של עם ישראל לארבע כנפות הארץ לא איפשר שמירה כה קפדנית על דיוק הנוסח במשך הדורות. יתר על כן, לפעמים הנוסח "המסורתי" עודכן בעקבות שיטות הלכתיות/קבליות למיניהן. לעתים, נעשה ה"עדכון" הזה במכווין ולפעמים זה התפתח בתת-מודע של המעתיקים של כתבי-היד. עם הזמן ניתן היה לזהות נוסח תפילה או ברכה כזו או אחרת כ"נוסח ספרד", "נוסח אשכנז", "נוסח תימן", נוסח "אר"י", "נוסח חב"ד", ועוד ועוד. במשנה תורה לרמב"ם צפוי לראות את "נוסח ספרד" כנוסח הקשור לכל התייחסות לעולם התפילות והברכות. ובדרך כלל, אמירה זו היא נכונה. ברם, ישנם דוגמאות לא מעטות בהן נוסח התפילות או הברכות במהדורות המודפסות של משנה תורה משקף את "נוסח אשכנז" דווקא. מה טיב הנוסחאות הללו? מהרב פרופ` חיים סולוביצ`יק שמעתי פעם שהיתה תופעה בארצות אשכנז, בעת שהמעתיקים העתיקו טקסטים ממקורות ספרדיים, ובהם נוסחאות ספרדיות של תפילות או ברכות, שהמעתיקים פשוט רשמו "נוסח אשכנז" המוכר להם בגיליונות שלהם במקום להעתיק את "נוסח ספרד" מלה מלה מכתב-היד. מתוך היכרות מקרוב של התפילות והברכות, העתיקו המעתיקים את מה שהיה שגור בפיהם, דהיינו "נוסח אשכנז", מבלי לבדוק היטב בטקסט המדוייק שבכתב-היד. ויתכן גם שהמעתיקים כן בדקו, ומצאו – לדעתם – "נוסח משובש", והם רק תיקנו את "השגיאות" שיצאו מתחת ידי המעתיקים הקודמים. אפשרות שלישית היא שאותם מעתיקים פעלו מתוך מגמה ברורה "לאשכנז" את נוסח התפילות והברכות במשנה תורה של הרמב"ם כדי להתאים את הספר הספרדי הזה למציאות אשכנזית. וכך התגנב "נוסח אשכנז" בפי הרמב"ם בדפוסים. ותהיה אשר תהיה הסיבה, ברור כחמה שתופעה זו אכן קיימת. וניתן היום, ע"י השוואה מדוקדקת בין כתבי-היד הקיימים של משנה תורה לבין הדפוסים הישנים והחדשים גם יחד, לעמוד על התופעה ולקבוע מה היה הנוסח האותנטי אצל הרמב"ם ואיפה חל השיבוש בדפוסים. ונדגים את העניין דרך כמה דוגמאות בולטות במשנה תורה.
