בדיקות לצפיפות עצם: האם רקע אתנו-תרבותי קשור לביצוען בפועל?

מטרות: אוסטאופורוזיס היא מחלת עצם פרוגרסיבית הפוגעת בעיקר באוכלוסייה המבוגרת. בהיעדר סימנים בולטים, עד להופעתו של השבר הראשון, רבים מהסובלים בה לא יודעים שלקו בה. המחלה חוצה תרבויות, מוצא, מגדר וגורמת לירידה משמעותית באיכות חייו של החולה. אבחון וטיפול באוסטאופורוזיס מציבים אתגר משמעותי בפני מערכת הבריאות. בדיקת צפיפות עצם היא אחד האמצעים העיקריים לאיתור וטיפול באוסטיאופורוזיס. עם זאת, מעט מחקרים ישראלים בחנו את האופן שבו רקע אתנו-תרבותי קשור לתפיסות קוגניטיביות בנוגע לבדיקה וביצועה בפועל. במחקר הנוכחי, תיאוריית ההתנהגות המתוכננת (Ajzen, 1991) שימשה כמודל תיאורטי להסבר ביצוע בפועל של הבדיקה וזאת בקרב נשים משלוש קבוצות אתנו-תרבויות: ילידות הארץ יהודיות, בדואיות, וילידות חבר המדינות.

שיטה: מחקר חתך, בדגימת מכסה, שנערך בשנת 2018, בדרום הארץ, בקרב 300 נשים, גיל ממוצע 70 שנים (סטיית תקן=7.1) (100 נשים מכל קבוצה). כלי המחקר כללו שאלון התנהגות בריאות באוסטאופורוזיס; שאלון ידע אודות אוסטאופורוזיס ;Facts on Osteoporosis Quiz (FOOQ) שאלונים שהעריכו את המרכיבים הבאים: עמדה כללית, תחושת שליטה נתפסת, נורמות סובייקטיביות, וכוונות לביצוע בדיקה לצפיפות עצם; שאלון סוציו-דמוגרפי.

תוצאות: בהשוואה ליתר הקבוצות, ילידות חבר המדינות דיווחו על ביצוע מועט יותר של בדיקות לצפיפות עצם. רמת ידע בנוגע למחלה, עמדות חיוביות, נורמות סובייקטיביות תומכות, וכוונות חזקות יותר העלו את ההסתברות לביצוע הבדיקה. בהשוואה לילידות הארץ-יהודיות, בקרב נשים בדואיות, עמדות חיוביות שיחקו תפקיד גדול בהסתברות לביצוע הבדיקות.

מסקנות: ממצאי המחקר הנוכחי מדגישים את חשיבות נקודת המבט האתנו-תרבותית להבנת (אי) ביצוע בדיקות לצפיפות עצם. תוכניות התערבות צריכות לענות על הצרכים הייחודיים של כל קבוצה אתנו-תרבותית.