ספר תהילים היווה אחד מן המקורות המרכזיים בוויכוח היהודי-נוצרי בימי הביניים, מחלוקת שהובילה לשריפת התלמוד, לגירוש יהודים ולאילוצם להתנצר, לעינויים ולשריפה על המוקד. עיון במזמורים העוסקים במלוכה יחד עם עיון בפירושים של אותה תקופה פותחים צוהר להבנת בסיס הוויכוח ולתשובות היהודים בפולמוסים באותה העת.
בעיון בכתבי היד של פירוש רש"י (1040- 1105 ) לספר תהילים ובכתבי היד של פירוש רד"ק (1160- 1235) עולה התמודדות ברורה וישירה עם הפרשנות הנוצרית לספר תהילים ועם השקפת העולם שלה. כך הדבר עולה גם בפרשנות מאוחרת יותר של ספורנו (1475- 1550). פרשנים אלו התעמתו עם עיקרי האמונה הנוצרית והבנת ספר תהילים כמעיד על אמיתות האמונה הנוצרית. יתכן שעקב הצנזורה באותה התקופה (החיצונית ו/או הפנים-יהודית) הפירושים לא באו לידי ביטוי במהדורות המודפסות אלא רק בכתבי היד.
בעיון בכתבי היד של פירוש רש"י (1040-1105) לספר תהילים ובכתבי היד של פירוש רד"ק (1160-1235) עולה התמודדות ברורה וישירה עם הפרשנות הנוצרית לספר תהילים ועם השקפת העולם שלה. כך הדבר עולה גם בפרשנות מאוחרת יותר של ספורנו (1475-1550). פרשנים אלו התעמתו עם עיקרי האמונה הנוצרית והבנת ספר תהילים כמעיד על אמיתות האמונה הנוצרית. יתכן שעקב הצנזורה באותה התקופה (החיצונית ו/או הפנים יהודית) הפירושים לא באו לידי ביטוי במהדורות המודפסות אלא רק בכתבי היד.