קונגרס העולמי ה-18 למדעי היהדות

Trepassers: Groundbreaking Israeli Writers who Trace Poetical Literary Cultural Moves on Imagined Territories

author.DisplayName

ההרצאה המוצעת בזאת מציגה את הסופרים הישראלים בני-ימינו: עמוס עוז, דויד גרוסמן, רות אלמוג ומיכל גוברין כמסיגי גבול, החותרים תחת הנחות יסוד תרבותיות רוווחות תוך קריאת תגר מפורשת על חוקי האב (הקדמון, הנומינלי כמו גם על חוקי אבות באשר הם. בעידן שבו סוגיות של גבול, קווי-גבול ואזורי-גבול עומדות במוקד השיח התרבותי, יסב הדיון המוצע תשומת-לב אל האזורים הלימינאליים המצויים בין לבין - בין חיים למוות, בין מציאות לבדיון, בין אתוס לנומוס, תוך התמקדות ביוצרים ישראלים שניתן לתארם כמי שמתווים ביצירתם סימני דרך על מפת חיינו.

כנקודת מוצא לדיון תשמש הגותו של מוריס בלאנשו ((Blanchot, שהצביע על אורפאוס, המוסיקאי המיתולוגי, כמי שהתווה את נקודת האפס של הכתיבה. הכתיבה מתחילה במבט של אורפאוס, הצהיר במסה ובלקט מסות (The Gaze of Orpheus, Station Hill, 1981), שהתחקו אחר מסלולו של הנגן המחונן שאולה ובחזרה, בתארן מהלך זה כמהלך פואטי אמנותי הכרחי.

בהשראת המהלך האורפאי, שהנחה אותי בקריאה פרשנית של היצירה הספרותית העברית בת-ימינו בספרי מכשפי השבט – אובות פואטיים וידעונים ספרותיים (כרמל, 2020), תתואר היצירה הספרותית כפי שהיא מקבלת ביטוי ביצירה בעלת האופי הממואריסטי של עוז, מכשף השבט של הקהילייה הספרותית המקומית כפי שהוא מכונה רבות, כמו גם ביצירתו של גרוסמן. זאת בעקבות רשימה שפרסם עוז באור התכלת העזה (ספריית פועלים, 1979), לקט רשימות ומאמרים המפנה את הקוראים אל אזור הדמדומים הנפשי שממנו פועל היוצר, אזרח בעל נתינות כפולה, הקשוב לחוקיות של עולם המלים והספרים.

מנקודת מוצא דומה, אני מבקשת לציין, התחקתה רחל אלבק-גדרון אחר היצירה הספרותית העברית בת-ימינו בספר שיצא לאור לא מכבר, שמאניזם וחקר הספרות (מאגנס, 2021), בהצביעה (בין השאר) על היבטים של פריצת גבולות תרבותיים והפרת חוקי טאבו בכתיבתו של א"ב יהושע. להיבטים של גילוי עריות ביצירתו של יהושע, כמו גם ביצירתם של עוז ואלתרמן, ייחד גם מרדכי שלו פרקים בלקט המסות גונבים את הבשורה (הקשרים, כנרת/זמורה-ביתן, 2018). עוד אני מבקשת לציין בהקשר זה את ספרה של רות קרא-איוונוב קניאל, קדשות וקדושות: אימהות המשיח במיתוס היהודי (הקיבוץ המאוחד, 2014). שם היא מפנה תשומת-לב להיבטים של טרנסגרסיה כמהלך יסוד בכינון שושלת האימהות הורות המשיח במסורת היהודית.