מטרת המחקר: בעשור האחרון פורסמו עדויות אמפיריות לכך שטכנולוגיה חכמה מסייעת עשויה להעצים אנשים עם דמנציה ואת בני משפחתם. חקר טכנולוגיה זו ויישומה קשור למספר סוגיות חברתיות ואתיות. מטרת המחקר היא להבין סוגיות אלה על ידי בחינת עמדותיהם של מומחים בתחום, בנוגע לשימוש בטכנולוגיה חכמה מסייעת בטיפול באנשים עם דמנציה.
שיטת המחקר: ראיונות חצי-מובנים עם 15 מומחים ישראלים הממלאים תפקידי מפתח בשירותי בריאות וקהילה לאנשים עם דמנציה ועם מומחים בתחומים דמנציה / ירידה קוגניטיבית וטכנולוגיה חכמה. בתחומים אלה נכללים גרונטולוגיה, אתיקה, פסיכולוגיה קוגניטיבית, הנדסה ביו-רפואית ועיצוב תעשייתי. הראיונות נותחו בשיטת ניתוח תמטי.
ממצאים: רוב המרואיינים הצהירו כי טכנולוגיה עשויה לקדם את העצמאות, את האוטונומיה ואת בטיחותם של אנשים עם דמנציה, במיוחד בשלבים המוקדמים של המחלה, ובכך לאפשר להם לחיות זמן רב יותר בביתם. עם זאת, הם טענו כי יישום הטכנולוגיה משרת יותר את האינטרסים של בני המשפחה המטפלים מאשר את אלו של האנשים עם דמנציה, וזאת על ידי צמצום עומס הטיפול ותחושת הדאגה. למרות עמדתם של המרואיינים כי הטכנולוגיה פוגעת בפרטיותם של אנשים עם דמנציה, הם סברו כי בטיחותם ניצבת בעדיפות גבוהה יותר. יישום השימוש בטכנולוגיה זו והתפתחותה מתעכבים בשל גורמים כלכליים ובשל סטיגמה. חלק מהמשתתפים העלו את חששם בנוגע ליכולת של האנשים עם דמנציה להשתמש בטכנולוגיה באופן עצמאי נוכח הירידה במצבם הקוגניטיבי. בנוסף, הועלו גם חששות מתקלות אפשריות במהלך השימוש. חלק מהמשתתפים הציעו כי על השימוש בטכנולוגיה להיות חלק מתכנון טיפול מוקדם כדי לכבד את רצונו של האדם החולה.
מסקנות: תוצאות המחקר תורמות לדיון הבינלאומי בסוגיות החברתיות והאתיות העלולות לעכב את התפתחות הטכנולוגיה בטיפול בדמנציה ואת יישומה.