האם הגיל הוא רק מספר? תפיסת הגיל בקרב מבוגרים בישראל

מטרה: במחקר זה ביקשנו לבחון את ביטויי הגיל בהצגה העצמית של מבוגרים, ומהם ללמוד על תפיסת ההזדקנות והזיקנה בישראל. באופן יותר ספציפי, בדקנו האם וכיצד מבוגרים מציגים את גילם הכרונולוגי לעומת צורות גיל סובייקטיביות, ומהם מונחי-הגיל המועדפים עליהם.

שיטות: בכדי לענות על שאלות אלו ביצענו סקר מקוון בהשתתפות 818 ישראלים בני 65 עד 90. הסקר, שכלל מגוון שאלות איכותניות וכמותניות הקשורות בתפיסות הזיקנה וההזדקנות בישראל, נפתח עם השאלה הפתוחה: ”כיצד את.ה מגדיר.ה את עצמך?". בהמשך הסקר התבקשו המשתתפים לבחור ולדרג את מונחי-הגיל המועדפים עליהם.

ממצאים: ניתוח הנתונים הצביע על מורכבות רבה בהצגת הגיל: (1) זקנה נעדרת—כמחצית מהמבוגרים כלל לא ציינו את גילם הכרונולוגי או את קבוצת הגיל אליה הם משתייכים. הנחנו כי באמצעות אסטרטגיה זו הם מנסים להעלים או לטשטש את הזדקנותם. (2) זקנה מוסוות—כמחצית מהמבוגרים בחרו להנכיח ולהדגיש את גילם הכרונולוגי אך זאת תוך עטיפתו במבעים של גילנות-עצמית. הנחנו כי באמצעות אסטרטגיה זו הם מנסים להסוות את המשמעות השלילית אותה הם מייחסים לגילם. (3) זקנה מבולבלת—זיהנו כי קיים פער משמעותי בין המצוי והרצוי בנוגע לשימוש במונחי הזיקנה בעברית. כך, למשל, רוב המשתתפים לא השתמשו במונח "אזרחים ותיקים" בהגדרתם העצמית, אך הצביעו על מונח זה כמועדף ביותר לתיאור גילם. פער זה מדגיש את הבילבול הקולקטיבי והאינדיבידואלי שקיים בחברה בנוגע לזיקנה ולהזדקנות.

מסקנות: ממצאי המחקר מעידים על אמביוולנטיות ואי-נוחות ביחס להצגת הגיל והזיקנה בישראל. מצב זה הינו בעייתי משום שתפיסות שליליות לגבי גיל והזדקנות עלולות להשפיע לרעה על תחושת השלומות. בנוסף לכך, חשיבות המחקר היא במיפוי כינויי הגיל המועדפים על מבוגרים, ובראשם העדפה בולטת למונח "אזרחים ותיקים".