מטרת העבודה: גילנות (הכללות לגבי זקנים, דעות קדומות ואפליה) היא תופעה רווחת. לגילנות השלכות משמעותיות על בריאות פיזית ונפשית של זקנים והיא נמצאה קשורה גם לתוחלת החיים. חשיפה של אנשים צעירים למודלים חיוביים של הזקנה והכנה טובה שלהם לתקופת הזקנה הן דרכים מועילות להילחם בגילנות. לכן, חשיפה של אנשי חינוך לנושאים הקשורים לזקנה והטמעת נושאים אלו בקורסים במכללות לחינוך חשובות. מטרת המחקר היתה לבדוק האם השתתפות בקורס שכלל מודלים חיוביים של זקנה תוביל לרמות נמוכות יותר של גילנות לאחר הקורס לעומת לפניו.
שיטות: ל 12 סטודנטיות לתואר שני במכללה לחינוך הועבר שאלון גילנות שעבר הליך של תרגום לצורך מחקר זה. הסטודנטיות (מחצית מהן ערביות ומחציתן יהודיות, מחציתן גננות ומחציתן מורות למדעים) השתתפו בקורס קיץ מרוכז בתש"פ בזום שכלל למידה על הזקנה ועל התפתחות לאורך מעגל החיים, צפייה בסרטים על זקנה חיובית והרצאות אורח של זקנים לומדים ופעילים. קישור להשתתפות במחקר נשלח לכלל הסטודנטיות בקורס כשבוע לפני תחילת הלימודים וכשבוע לאחר סיום הקורס.
תוצאות: ציון מידת הגילנות אחרי הקורס היה נמוך (M = 2.55, SD = 0.41) בהשוואה לציון מידת הגילנות לפני הקורס (M = 2.70, SD = 0.46), אולם הבדל זה לא היה מובהק (t(11)= 1.27, p=0.12).
מסקנות: יתכן ובמדגם גדול יותר הבדל זה היה מובהק. יחד עם זאת, יתכן ועמדות קשה לשנות בקורס של שבוע ונדרשת חשיפה ממושכת יותר. חשוב להמשיך ולהטמיע את נושא הזקנה בקורסים במכללות לחינוך ולמדוד האם למידה של נושא זה גורמת להבדל משמעותי ברמת הגילנות של סטודנטים להוראה ומורים.