תפקידה של הרשת החברתית בניבוי בדידות בזמן מגפה: ממצאים מסקר הבריאות, ההזדקנות והפרישה באירופה (SHARE)

מטרה: מדיניות של סגר ממושך וריחוק חברתי תבעו צמצום של אינטראקציות חברתיות ומגע חברתי. אלו עלולים להגביר תחושות של בדידות אשר לה השלכות מזיקות על הבריאות. האוכלוסייה הזקנה מהווה קבוצת סיכון לסבול מסיבוכי הקורונה מחד ולחוות בדידות מאידך. המחקר הנוכחי ביקש לבחון את תרומתם של מאפייני הרשת החברתית בזמן התפרצות המגפה על תחושות של בדידות ושינוי בתחושות של בדידות בהשוואה לזמן שקדם להתפרצות.

שיטה: נותחו נתונים של 27 מדינות שהשתתפו בסקר SHARE בשני גלים של איסוף נתונים. האחד, סקר קורונה ראשון, סקר טלפוני שנערך בחודשים יוני-יולי 2020 בזמן התפרצות המגפה ובגל 8 המרכזי של הסקר (6 בישראל), שנאסף עד פרוץ המגפה. משתני הרשת החברתית כללו תדירות מפגש באמצעים אלקטרוניים, תדירות מפגש פנים מול פנים עם חברי הרשת החברתית, קבלה ונתינה של עזרה ומצב זוגי. בדידות נמדדה בסקר הקורונה באמצעות השאלה: באיזו תדירות חשת בדידות ושינוי בבדידות נמדד על ידי פיקוח של משתנה הבדידות בגל 8.

ממצאים: ניתוחי הרגרסיה (OLS) מלמדים על קשרים מובהקים בין משתני הרשת החברתית ותחושות של בדידות בזמן ההתפרצות. ככל שהקשר פנים מול פנים והקשר באמצעים אלקטרוניים היה תדיר יותר כך דווחו פחות תחושות בדידות. קבלת תמיכה חברתית, לעומת זאת, היתה קשורה בקשר חיובי מובהק לבדידות. הקשר השלילי החזק ביותר נמצא בין מגורים עם בני זוג ובדידות. בניבוי שינוי בתחושות של בדידות, נמצא כי מגורים זוגיים ומפגשים פנים מול פנים היו גורמים מגנים מפני שינוי לרעה בבדידות וקבלת עזרה נמצאה כגורם סיכון לכך.

מסקנות: מאפייני הרשת החברתית מנבאים תחושות של בדידות בזמן שגרה ומגפה על כן יש לפעול לחיזוק הרשת החברתית על מנת לצמצם בדידות באוכלוסייה המבוגרת.