מטרה: התנהגויות מגנות עשויות להיות מרכיב משמעותי בהתמודדות עם מגפה. כך, מיד לאחר פרוץ הקורונה המליצו מומחי בריאות הציבור לאמץ התנהגויות בריאותיות-מגנות לצורך מניעת הידבקות. עם זאת, מחקרים מראים כי לא כולם נענים באופן שווה לאימוץ התנהגויות אלה. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון האם גורמים חברתיים קשורים למידה בה אדם יאמץ התנהגויות מגנות. באופן ספציפי, נבדק האם חשיפה רבה יותר של הרשת החברתית לתסמיני נגיף הקורונה קשורה לשימוש רב יותר בהתנהגויות מגנות.
שיטה: המדגם כלל 33,053 נבדקים בגילאי 50 ומעלה מ-26 מדינות, שהשתתפו בסקר הבריאות, הזדקנות ופרישה באירופה (SHARE), בגל שקדם להתפרצות הקורונה, ובגל שנאסף תוך כדי המגיפה. מדד התנהגויות מגנות שימש כמשתנה התלוי ברגרסיות שכללו את מידת החשיפה של הרשת החברתית לקורונה, משתני רקע, תכונות אישיות וחשיפה אישית לקורונה. בנוסף, הוכנסו לרגרסיות אינטראקציות של סוג הרשת החברתית וגיל.
ממצאים: ממצאי המחקר העלו כי חומרת החשיפה של הרשת החברתית לתסמיני קורונה קשורה באופן חיובי למידת השימוש בהתנהגויות מגנות. כך, חשיפת גבוהה יותר של הרשת החברתית העלתה את הסבירות שאדם יסגל התנהגויות מגנות. תוצאות אלה נמצאו בעיקר בקרב קבוצת הגיל המבוגרת ביותר. בנוסף, במדינות עם השיעורים הנמוכים ביותר של הדבקה בקורונה נמצאה רמה נמוכה יותר של שימוש בהתנהגויות מגנות, וכן להפך.
מסקנות: ממצאי המחקר מצביעים על תפקידה של הרשת החברתית בקידום התנהגויות מגנות בקרב האוכלוסיה המבוגרת. התנהגויות כאלה מקבלות חשיבות רבה בעתות משבר, ובמיוחד בתקופת הקורונה. המלצה שנובעת מהמחקר לקובעי המדיניות היא לעבוד באופן יזום עם הקשרים החברתיים של מבוגרים כאמצעי חיובי ותומך. התערבות כזו עשויה לעזור להפחית את האיום של הדבקה בקרב בני הגיל הפגיע ביותר גם במצבי משבר עתידיים.